מתכון לפיצה נפוליטנית ('נפוליטנה') בטאבון בהתפחה קצרה
פיצה נפוליטנית, שידועה גם כ"פיצה נפוליטנה", תפסה מקום של כבוד בתרבות הפיצות הישראלית. במתכון הזה תלמדו איך אפשר להכין פיצה נפוליטנית גם בהתפחה קצרה (או ארוכה) בטמפרטורת חדר ועדיין לקבל תוצאות מעולות
הפיצה הנפוליטנית נחשבת בעיני רבים כ"מלכה" של כל הפיצות. יש שמסכימים עם האמרה הזו ויש שלא (אני ביניהם), אבל דבר אחד מוסכם על כולם – הפיצה הנפוליטנית היא האמא של כל הפיצות, והמקור של הפיצה כפי שאנחנו מכירים אותה היום.
הפיצה הנפוליטנית נאפית בחום גבוה של מעל 400 מעלות למשך לא יותר מדקה וחצי, כך שהיא מחייבת אפייה בטאבון (אל תנסו להכין פיצה נפוליטנית בתנור ביתי, כי זה פשוט לא זה. במקום, לכו על הניו יורק פיצה). היא מאופיינת בשוליים תפוחים ושחומים/מנומרים, עם מרקם רך לגמרי שמזכיר לאפה/קרפ, וללא טיפה של קריספיות – וזה בדיוק מה שתקבלו מהמתכון הזה.
המתכון מטה יתן לכם פיצה נאפוליטנית כמה שיותר נאמנה למקור, והוא מעולה גם עבור אנשים שרק מתחילים עם אפיית פיצות בטאבון (כל טאבון). באמצעות מחשבון הבצק שבהמשך המתכון, תוכלו לבחור את זמן וטמפרטורת ההתפחה בהתאם לצרכים/העדפות שלכם, וכך לקבל בצק שיתפח בצורה מדויקת עבור כל זמן התפחה – החל מהתפחה קצרה של שעתיים ועד להתפחה ארוכה במקרר, או למרחיקי לכת – התפחה ארוכה בטמפרטורת חדר, בדיוק כמו שעושים בנאפולי עד היום.
הוראות ההכנה מטה הן הוראות הכנה כלליות ותמציתיות ככל הניתן. אם אתם רוצים להרחיב ולהיכנס לעומק של אפיית פיצה, לרבות כל השלבים והניואנסים שישדרגו את הפיצות שלכם בכמה רמות, בקרו בפיצהלאבר, שם תמצאו את כל המידע הדרוש להכנה של (כל סוג) פיצה, מ-א' עד ת'.
בשביל הפשטות, ברוב המתכונים ברירת המחדל היא התפחה של 4 שעות בטמפרטורת חדר. באמצעות המחשבון שבהמשך, תוכלו לבחור כל זמן התפחה, עבור כל טמפרטורה (מקרר/טמפרטורת חדר). בכדי ללמוד להתפיח בצק בצורה אידיאלית, ראו פוסט התפחה במקרר / טמפרטורת חדר – המדריך להתפחה אידיאלית (של כל בצק שמרים)
בכל המתכונים תמצאו כמויות במידות משקל (גרמים) בלבד – לכן חובה משקל מטבח. אפייה לא עושים "לפי העין" או עם מידות נפחיות – זה מתכון (תרתי משמע) לבעיות ותקלות.
ציוד נדרש
ניתן למצוא את רוב הציוד הנ"ל לרכישה דרך עמוד המוצרים של פיצהלאב
● טאבון | |
● משקל מטבח | |
● קופסת התפחה או כלים להתפחת כדורים בודדים (קופסת פלסטיק/זכוכית או שקית סנדוויץ') | |
● אקדח טמפרטורה לבדיקת טמפרטורת משטח האפייה | |
● כלי לשליפת כדורי הבצק (קלף בצק / שפטכל) | |
● אופציונלי אבל רצוי – משקל מדויק של 0.01 גרם למדידה מדויקת של כמות השמרים |
הכנת הבצק לפיצה נפוליטנית
מצרכים וכמויות לבצק לפיצה נפוליטנית (מחשבון בצק פיצה)
לפניכם מחשבון פיצהלאב עם כמויות המתכון מוזנות מראש עבור פיצה בגודל סטנדרטי (30 ס"מ), והתפחה של 4 שעות בטמפרטורה של 20 מעלות.
רצוי (ואף בגדר חובה) לערוך את זמן וטמפרטורת ההתפחה בהתאם להעדפות ותנאי ההתפחה שלכם, בכדי שהמחשבון יוכל לתת לכם את כמות השמרים האידיאלית בהתאם לזמן וטמפרטורת ההתפחה. זהו שלב חובה על מנת לקבל תוצאות התפחה אידיאליות.
אתם יכולים לבחור איזו שיטת התפחה שאתם רוצים (התפחה בקירור/טמפרטורת חדר), החל משעתיים ועד להתפחה ארוכה.
מעבר לזה, אתם יכולים לערוך את המאפיינים של הפיצה בהתאם לצרכים שלכם: הידרציה (ניתן לרדת עד 57% ולעלות עד 70%, אבל לא מומלץ לחרוג מהטווח הזה), אחוז מלח, כמות פיצות, שימוש בבצק מקדים וכו'.
שימו לב – הידרציה (אחוז המים בבצק ביחס לקמח) של פיצה נאפוליטנית קלאסית היא בין 58-62% (על פי הארגון הרשמי לפיצה נאפוליטנית).
המחשבון מבוסס על אחוזי אופה. אם אתם לא מכירים את המושג, מומלץ לקרוא עליו באנציקלופיצה – מדובר בקונספט פשוט להבנה שישפר משמעותית את האפייה שלכם.
למידע והדרכה נוספת על השימוש במחשבון, ראו את המדריך לשימוש במחשבון פיצהלאב.
רכיב | גרמים | כפיות | כפות |
---|---|---|---|
קמח (100%) | 0 | 0 | 0 |
מים | 0 | 0 | 0 |
מלח | 0 | 0 | 0 |
שמרים | 0 | 0 | 0 |
סה"כ כמות בצק | 0 | 0 | 0 |
בצק לפיצה אחת | 0 | 0 | 0 |
סה"כ קמח ומים (כולל בצק מקדים) | גרמים | כפיות | כפות |
---|---|---|---|
קמח | 0 | 0 | 0 |
מים | 0 | 0 | 0 |
בצק מקדים | גרמים | כפיות | כפות |
---|---|---|---|
קמח בבצק מקדים | 0 | 0 | 0 |
מים בבצק מקדים | 0 | 0 | 0 |
בצק סופי | גרמים | כפיות | כפות |
---|---|---|---|
קמח (השלמה) | 0 | 0 | 0 |
מים (השלמה) | 0 | 0 | 0 |
מלח | 0 | 0 | 0 |
שמרים | 0 | 0 | 0 |
סה"כ כמות בצק | 0 | 0 | 0 |
בצק לפיצה אחת | 0 | 0 | 0 |
הקמח לפיצה נאפוליטנית
מבחינת קמח – אידיאלית, עבור פיצה נאפוליטנית נרצה קמח עם תכולת חלבון נמוכה-בינונית. ספציפית במתכון הזה, השתמשתי בקמח ישראלי "רגיל" ("קמח לבן בהיר"). אתם יכולים להשתמש בקמח ישראלי (לבן/רב-תכליתי/לחם או כמובן קמחי פיצה למיניהם), או באחד מקמחי הפיצה האיטלקיים שיעבדו מצוין (אבל לא חובה).
להרחבה על בחירת קמח לפיצה, ראו פוסט קמח לפיצה – כל מה שצריך לדעת (תכונות, הבדלים ומציאת הקמח האידיאלי).
לישה והכנת הבצק
1. הכנת הרכיבים: הכינו את כל הרכיבים בהתאם לכמויות המתכון כפי שמוצג במחשבון.
2 .הוספת המים והמלח: הוסיפו לקערה את המים והמלח וערבבו היטב עד שרוב המלח נמס.
3.הוספת הקמח והשמרים: הוסיפו לקערה את הקמח, ועליו פזרו את השמרים. ניתן להוסיף את השמרים ישירות למים ולערבב היטב (יעזור בפיזור יותר אחיד שלהם בבצק, במיוחד אם אתם לשים ידנית), אך ראו הערה מטה.
שימו לב – אם אתם משתמשים בשמרים יבשים ומים קרים (פחות מ-20 מעלות), מומלץ להשרות את השמרים היבשים במים חמימים (כ-40 מעלות) למשך כ-10 דקות לפני ההוספה שלהם למים קרים. הוספה של שמרים יבשים ישירות למים קרים תפגע בתאי השמרים וביכולת ההתפחה שלהם. להרחבה: איך להשתמש בשמרים יבשים ובשמרים טריים: מדריך פרקטי לשימוש אידיאלי בשמרים.
4. לישת הבצק: התחילו בלישת הבצק. אם מדובר בהתפחה קצרה מאוד (עד כשלוש שעות), נרצה להגיע לפיתוח גלוטן משמעותי בסיום הלישה, או לעבור את מבחן חלון הגלוטן. ככל שזמן ההתפחה ארוך יותר, ניתן ללוש פחות, ובהתפחות של מעל 4 שעות בטמפרטורת חדר או מעל 24 שעות במקרר, מספיק ללוש את הבצק דקות בודדות ורק עד שהוא מקבל מרקם אחיד ויחסית חלק ו"קרמי" (ראו תמונה מטה).
- לישה ידנית: ערבבו את כל רכיבי הבצק בקערה (עם היד, קלף בצק או לקקן/מרית), עד שרוב המים נספגו בקמח ומתקבל גוש בצק שאפשר להתחיל ללוש. העבירו את הבצק למשטח עבודה והתחילו בלישה.
- לישה במיקסר: ערבבו את כל רכיבי הבצק והפעילו את המיקסר במהירות נמוכה (1) למשך 1-2 דקות או עד שכל המים נספגו בקמח (המוקדם מביניהם). כעת הגבירו את המהירות למהירות 2 (לא יותר!) והמשיכו ללוש במשך עוד כ-10 דקות תוך מתן תשומת לב למצב הבצק.
- לישה במלוש: תהליך זהה ללישה במיקסר. זמן לישה כולל של כ-5-10 דקות במהירות נמוכה (תלוי בכמות הבצק ובמלוש).
5. טמפרטורת בצק סופית: רצוי לכוון לטמפרטורת בצק סופית של בין 23-27 מעלות. זה רלוונטי לכל סוג של לישה.
6. התפחת הבצק כגוש: התפיחו את הבצק כגוש אחד (לפני חלוקה לכדורים בודדים), לכ-50% מזמן ההתפחה (כלומר, אם זמן ההתפחה הכולל הוא 6 שעות, התפיחו את הבצק 3 שעות כגוש ולאחר 3 שעות כדררו אותו לכדורים – ראו סעיף הבא).
אם אתם מתפיחים במקרר – הכניסו את הבצק למקרר בשלב זה (כגוש).
עיצוב הבצק לכדורים והתפחה
1.חלוקת גוש הבצק לכדורי פיצה: אם אתם מכינים יותר מפיצה אחת, חלקו את גוש הבצק לכמות הכדורים הרצויה (מומלץ לשקול ולא לחלק לפי העין). אם בשקילה אתם רואים שיצא כדור עם יותר/פחות משקל מהרצוי, אין בעיה "לחתוך" ממנו או להוסיף לו חתיכות בצק עד שיגיע למשקל הרצוי – אחרי הכדרור הבצק יקבל צורה אחידה וחלקה.
2. עיצוב וכדרור הבצק: הניחו את כדור/גוש הבצק על משטח העבודה, שטחו אותו (אפשר להיות אגרסיביים) באמצעות כף היד או קצות האצבעות ו"קפלו" אותו מבחוץ כלפי פנים פעם אחת מכל צד שלו (שמאל-ימין-למטה-למעלה), עד שמתקבלת פחות או יותר צורה עגולה/ריבועית.
הפכו את הבצק כך שהצד שהרגע קיפלתם נמצא כלפי מטה והצד החלק נמצא כלפי מעלה, הניחו את כף היד על הבצק וגלגלו אותו על משטח העבודה בתנועות מעגליות עד לקבלת כדור יחסית עגול עם פני שטח אחידים בכל היקפו (לא חייב שיצא כדור מושלם, כל עוד מתקבלת צורה עגולה כללית זה בסדר). אין צורך שתחתית הכדור תהיה "אטומה". אם הבצק נדבק למשטח העבודה, ניתן להשתמש במעט מאוד קמח.
3. העברת הבצק לכלי ההתפחה: העבירו את הכדור/ים לכלי ההתפחה וסגרו/אטמו אותו עם מכסה/ניילון נצמד על מנת שהבצק לא יתייבש:
- אם אתם מתפיחים כמה כדורים בקופסת התפחה: סדרו את הכדורים בקופסה במרחק של כ-5 ס"מ אחד מהשני.
- אם אתם מתפיחים כדורים בודדים בכלי פלסטיק/זכוכית: שמנו היטב את פנים הכלי עם שמן (כל שמן יעבוד) והכניסו אליו את הכדור.
- אם אתם מתפיחים בשקית סנדוויץ': שמנו היטב את הכדור עם שמן (כל שמן יעבוד), הכניסו אותו אל השקית, לפפו את סוף השקית לסוג של "פוני" והכניסו את הפוני מתחת לכדור.
4. עבור התפחה בטמפרטורת חדר: הניחו לבצק לתפוח בכלי עד האפייה.
5. עבור התפחה במקרר: החזירו את הבצק למקרר מייד לאחר הכדרור.
איך יודעים אם הבצק מוכן לאפייה?
הכדורים מוכנים לאפייה כשהם פחות או יותר הכפילו את הנפח שלהם. הכדורים לא בהכרח צריכים לתפוח לגובה, והצורה "הסופית" שלהם תלויה במידת האלסטיות והפלסטיות של הבצק שמושפעת ממשתנים רבים, וכן בצורה בה הכדורים מוקמו בכלי ההתפחה (כדורים "צפופים" שתומכים אחד בשני יצברו נפח לגובה לעומת כדורים שלא "תומכים" אחד בשני, שיותר "ישתטחו" לצדדים).
אם התפחתם את הבצק במקרר, הוציאו אותו מהמקרר בין שעה ל-3 שעות לפני האפייה. המטרה היא לאפשר לבצק להתחמם – בצק קר מדי יהיה "מתנגד" וקשה למתיחה.
הכנות לפני האפייה
מצרכים וכמויות להרכבת הפיצה
הכמויות מטה הן לפיצה אחת בגודל סטנדרטי (כ-30 ס"מ). אתם מוזמנים להשתמש במחשבון גבינה ורוטב לפיצה של פיצהלאב בכדי לקבל כמויות רוטב וגבינה עבור גדלים שונים של פיצות או לפי ההעדפות שלכם.
● 90 גרם מוצרלה (ראו פירוט בהמשך) | |
● 80 גרם עגבניות מרוסקות משימורים | |
● עלי בזיליקום (אופציונלי) | |
● גבינת פרמזן/פקורינו (אופציונלי) | |
● קמח לפתיחת כדור הבצק | |
● תוספות שאוהבים |
גבינה לפיצה נאפוליטנית
בנאפוליטנית קלאסית עושים שימוש במוצרלה לחה (כדורים במים). את המוצרלה הלחה רצוי לסנן מנוזלים על ידי הנחה שלה על מסננת כמה שעות לפני האפייה, אחרת הגבינה תגיר נוזלים במהלך האפייה והתוצאה תהיה שלולית על הפיצה.
קיימים גם כדורי מוצרלה "חצי-לחים" (לרוב מגיעים בצורת כדורים באריזה ללא מים), אותם לא צריך לסנן וניתן להשתמש בהם כמו שהם.
אפשר להשתמש גם במוצרלה יבשה ("נקניק מוצרלה"). השימוש במוצרלה מגורדת הוא פחות מומלץ (אבל אפשרי), משום שהיא עשויה להשחים מדי באפייה.
מסורתית, את הגבינה (מכל סוג) חותכים לרצועות בעובי של כ-2 ס"מ, או לקוביות של כ-1 ס"מ.
להרחבה על גבינות לפיצה, ראו פוסט גבינה לפיצה – המדריך המלא (סוגי מוצרלה לפיצה, שימוש נכון, ועוד דברים שכדאי לדעת)
רוטב לפיצה נאפוליטנית
הרוטב של פיצה נאפוליטנית קלאסית הוא בסיסי ביותר ופשוט להכנה (ולטעמי גם מאוד אנמי, ככה שתרגישו חופשיים לתבל אותו לטעמכם). כל מה שצריך זה:
- עגבניות מרוסקות משימורים
- מלח
- מעט שמן זית (אופציונלי)
- בזיליקום (אופציונלי)
- סוכר (אופציונלי – תלוי ברמת המתיקות של העגבניות בהן אתם משתמשים ובהעדפה שלכם)
מערבבים את העגבניות המרוסקות עם מלח (כחצי כפית על קופסה אחת של עגבניות מרוסקות), מוסיפים מעט שמן זית, מספר עלי בזיליקום חתוכים בידיים, מערבבים הכל – והרוטב מוכן. ניתן לטחון אותו בבלנדר או עם בלנדר מוט לקבלת מרקם יותר חלק, אבל לא חובה. כמובן שאתם יכולים להוסיף לרוטב מה שבא לכם.
למתכון בסיסי ומנצח לרוטב פיצה, ראו רוטב לפיצה קלאסי – מתכון קל להכנה שמתאים לכל סוג פיצה.
חימום הטאבון והגעה לטמפרטורת עבודה
המפתח להכנה של פיצה נאפוליטנית הוא אפייה בחום גבוה. בכדי להבטיח שהפיצה אכן נאפית בחום המיועד, נדרש לחמם מראש את הטאבון, על מנת להרוות את משטח האפייה (האבן) בחום (וגם את פנים הטאבון, במקרה של טאבוני אבן). בכדי לבדוק את הטמפרטורה של האבן ו/או חלל הטאבון, רצוי (ואף הכרחי) להשתמש באקדח טמפרטורה.
בכדי להבטיח שהטאבון מוכן לאפייה, הדליקו אותו על העוצמה הכי גבוהה, לפחות 20 דקות לפני הכנסת הפיצה הראשונה. הטאבון יהיה מוכן כשמדידה באמצעות אקדח טמפרטורה של מרכז האבן קוראת בין 380-420 מעלות. הזמן הספציפי שיקח לאבן להגיע לטמפרטורת עבודה תלוי בסוג הטאבון ובטמפרטורת הסביבה (חורף/קיץ). לאחר מספר שימושים, תדעו בעצמכם כמה זמן פחות או יותר לוקח לטאבון שלכם להגיע לטמפרטורת עבודה.
שימו לב שהטמפרטורה של האבן בהכרח תרד בין פיצה לפיצה (הפיצה "גונבת" מהאבן חום ומקררת אותה) – לכן רצוי לאפשר לאבן לאגור חום מחדש בין פיצה לפיצה (ודאו בעזרת אקדח טמפרטורה שהאבן נמצאת בטווח הטמפרטורות הנ"ל ושהיא מוכנה לאפייה נוספת).
פתיחת הבצק והרכבת הפיצה
1. הכנה של קמח בקערה: הכינו קערה/צלחת רחבה ומלאו אותה בקמח פתיחה. בכלי זה נקמח את הבצק. מומלץ להשתמש בסמולינה מחיטת דורום, אך גם קמח לבן רגיל יעבוד.
2. שליפת כדור הבצק (קופסת התפחה): בכדי להוציא את הבצק בצורה החלקה ביותר מקופסת התפחה, בחרו איזה כדור להוציא, קמחו את כל נקודות החיבור שלו עם הקופסא/כדורים אחרים, ועם כלי השליפה שלכם (שפכטל / קלף בצק), "גרדו" את החיבורים כך שבעזרת הקמח הכדור יפרד מהכדורים האחרים / דפנות הקופסא.
כשהכדור חופשי מכל הצדדים (חוץ מתחתית הקופסא), החליטו מאיזה כיוון אתם רוצים להוציא אותו, שימו על קצה הכלי מעט קמח ו/או פזרו קמח בנקודה בה אתם רוצים לשלוף את הכדור, ובעזרת הכלי "דחפו" את הקמח אל תחתית הכדור בתנועות קדימה/אחורה מהירות, ואז בתנועה החלטית ומהירה דחפו את הכלי מתחת לכדור ושלפו אותו החוצה, ישירות לכלי עם הקמח. אל תדאגו אם הכדור לא יצא בצורה מושלמת – זה בסדר גמור.
3. שליפת כדור הבצק (כלי בודד): בהנחה שהכלי שומן כהלכה לפני ההכנסה של הכדור, פשוט הפכו את הכלי מעל לקערה עם הקמח ותנו לכוח המשיכה לעשות את העבודה – הבצק "יחליק" מעצמו מתוך הכלי (אפשר לעזור לו מעט ולשחרר אותו מדפנות הכלי עם האצבעות). אם התפחתם בשקית ניילון, פשוט שלפו את הכדור מתוך השקית או גזרו אותה והוציא את הכדור
4. קימוח הבצק: קמחו את הבצק מכל הכיוונים. פזרו מעט קמח על משטח העבודה.
5. פתיחת כדור הבצק לבסיס פיצה: הוציאו את הבצק למשטח העבודה והתחילו בפתיחה שלו. תפחו קלות עם קצות האצבעות על מרכז הכדור, מהמרכז כלפי חוץ, תוך השארת שוליים בעובי של 1-2 ס"מ, במטרה להרחיב את הבסיס. הפכו את הכדור ועשו אותו דבר מהצד השני.
בשלב הזה אתם יכולים להשתמש בשיטה המועדפת עליכם לפתיחת הבצק. ניתן להשתמש בשיטה הנאפוליטנית המסורתית של "הפלקת" הבצק על המשטח, אבל אני אישית לא אוהב אותה כי היא מעיפה קמח לכל הכיוונים. לחלופין, אני ממליץ על פתיחת הבצק עם האגרופים (ראו סרטון מעלה).
6. הרכבת הפיצה: מרחו על בסיס הפיצה את הרוטב, מעליו פרמזן/פקורינו, ומעליהם המוצרלה ושאר התוספות. ניתן לזלף מעט שמן זית מעל הגבינה/תוספות.
7. העברת הפיצה לכף הפיצה: פזרו על כף הפיצה מעט קמח פתיחה (לא להגזים), ו"משכו" אליה את הפיצה.
אפיית הפיצה
הנחיות אפייה כלליות
בכדי להגיע למרקם הרך של נאפוליטנית קלאסית, האפייה חייבת להיות כמה שיותר מהירה (אידיאלית, פחות מ-90 שניות).
אם אתם רוצים פיצה יותר קריספית ופחות רכה (אבל שבהגדרה היא כבר לא ממש נאפוליטנית), ניתן לאפות לזמן ארוך יותר, שזה אומר – לאפות בטמפרטורה נמוכה יותר. באופן כללי, ככל שטמפרטורת האפייה תהיה גבוהה יותר (והאפייה מהירה יותר), הפיצה תהיה רכה יותר (גם בתחתית וגם בשוליים), ולהיפך – טמפרטורה נמוכה יותר = זמן אפייה ארוך יותר = פיצה פחות רכה ויותר קריספית.
אם אתם רוצים פיצה נאפוליטנית קלאסית ואותנטית, כוונו לזמן אפייה כמה שיותר קצר, ואידיאלית, שלא עולה על 90 שניות. זה אומר שהחום בטאבון צריך להיות כמה שיותר גבוה (עבור טאבונים שעובדים על גז לדוגמה, לרוב זה אומר לאפות את הפיצה תוך שימוש בלהבה מקסימלית).
אם אתם מעדיפים תוצאה יותר קריספית, הורידו את עצמת הלהבה ואפו למשך יותר זמן.
האיזון המדויק בין החום לזמן האפייה דורש ניסוי וטעיה. תצטרכו להתנסות עם הטאבון הספציפי שלכם, לרבות מיקום הפיצה בתוכו (רחוק/קרוב ללהבה), עצמת הלהבה ותדירות סיבוב הפיצה, על מנת להגיע למצב בו הפיצה נאפית כהלכה מבלי שיש חלקים בהם הבצק נשרף או לא נאפה מספיק.
חשוב לציין שבאופן כללי האפייה בטאבון היא יחסית מהירה ובחום גבוה, לכן אם אתם רוצים פיצה קריספית – טאבון לא מתאים לכך. להרחבה, ראו פוסט המדריך לטאבון ביתי: סוגים, שימושים, עבודה נכונה ועוד.
במהלך האפייה, חובה לסובב את הפיצה, בכדי שכל ההיקף שלה יקבל חום בצורה שווה. החלק שקרוב ללהבה תמיד יקבל הרבה יותר חום משאר חלקי הפיצה, ולכן חשוב לסובב את הפיצה במהלך האפייה בכדי להבטיח אפייה מאוזנת. באופן כללי, את הפיצה יהיה צריך לסובב כל 10-20 שניות, אך זה מאוד תלוי בצורת האפייה ובטאבון שלכם – שימו לב מתי החלק שקרוב ללהבה מתחיל להשחים וסובבו את הפיצה בהתאם.
את הפיצה ניתן לסובב באמצעות כף הפיצה באמצעותה הכנסתם את הפיצה לתנור (לשלוף את הפיצה החוצה ולסובב אותה על הכף), או באמצעות כף סיבוב (סיבוב הפיצה בתוך הטאבון).
שימו לב – חשוב לאפשר לבצק "להתייצב" לפני הסיבוב הראשון של הפיצה – חכו לפחות 15-30 שניות לאחר ההכנסה שלה לתנור, אחרת אתם עשויים לקרוע את הבצק (שעדיין לא התייצב). עוד כדאי לקחת בחשבון שאם אתם משתמשים בכף פיצה לסיבוב הפיצה ולא בכף סיבוב (שליפה של הפיצה החוצה באמצעות הכף וסיבוב שלה על הכף) – חשוב לאפשר לכף להתקרר לפני שמשתמשים בה להכנסה לתנור של הפיצה הבאה. אם הכף תהיה חמה (מהפיצה הקודמת), הבצק הבצק עשוי להידבק אליה.
שלבי האפייה
1. העברת הפיצה לטאבון: החליקו את הפיצה אל הטאבון בתנועות חדות ומהירות – תחילה תנועה אחת קדימה בכדי "לשחרר" את הפיצה לאבן, ולאחר שהפיצה נגעה באבן, תנועות מהירות אחורה. למתקדמים – ניתן לבצע תנועה אחת חדה ומהירה אחורה.
קחו בחשבון שהעברת הפיצה לטאבון בצורה חלקה דורשת תרגול וניסיון – אז אל תתייאשו אם לא הצליח לכם בצורה מושלמת על הפעם הראשונה. או החמישית.
2. סיבוב הפיצה במהלך האפייה: סובבו את הפיצה בהתאם לרמת ההשחמה של החלק שקרוב ללהבה. את הפיצה יהיה צורך לסובב בין 2-4 פעמים, כתלות בטאבון ובצורת האפייה.
אם יש חלקים בשוליים שלא השחימו מספיק לטעמכם או דורשים עוד השחמה, פשוט קרבו את אותם החלקים אל האש – כמה שניות בודדות יעשו את העבודה.
3. הוצאת הפיצה מהטאבון: כשהפיצה אפויה לטעמכם מכל הכיוונים, הוציאו אותה והניחו ישירות על צלחת. פיצה נאפוליטנית לא צריך להניח על משטח קירור (היא כבר רכה לגמרי מכל הכיוונים, גם בתחתית, ואין לה שום קריספיות "לאבד"). רצוי ומומלץ לאכול אותה עד 10 דקות מרגע היציאה מהתנור – ככל שיעבור יותר זמן, היא תהפוך צמיגית ולא נעימה לאכילה.
בתאבון!
מתכון מקוצר
הכנת הבצק:
- הכינו את כל המצרכים בהתאם לכמויות אותן הגדרתם במחשבון.
- הוסיפו לקערה את המים והמלח ומערבבים. מוסיפים את הקמח והשמרים ולשים עד שמתקבל בצק יחסית חלק במרקם "קרמי". הלישה אמורה לקחת לא יותר מ-5 דקות בידיים ובין 5-10 דקות במיקסר/מלוש.
- התפיחו את הבצק כחצי מזמן ההתפחה הכולל כגוש וחצי מזמן ההתפחה הכולל ככדורים, כשזמן ההתפחה הכולל הוא זה שהגדרתם במחשבון. הבצק מוכן לאפייה כשהוא הכפיל את נפחו.
- אם אתם מתפיחים במקרר – חשוב להכניס את הבצק למקרר מייד בסיום הלישה, ולא לתת לו לתפוח מחוץ למקרר.
הכנת הפיצה:
- אם התפחתם את הבצק במקרר, הוציאו אותו מחוץ למקרר ותנו לו להגיע לטמפרטורה פנימית של כ-20 מעלות. זה אמור לקחת בין שעה לשעתיים, כתלות בטמפרטורה מחוץ למקרר.
- חממו את הטאבון מראש. ניתן להתחיל לאפות את הפיצות כשהאבן מגיעה לטמפרטורה של 380-420 מעלות.
- להכנת הרוטב: ערבבו עגבניות מרוסקות משימורים עם חצי כפית מלח ומעט שמן זית. ניתן להוסיף כמה עלי בזיליקום טריים. ערבבו הכל, והרוטב מוכן.
- הכינו קערה רחבה ומלאו אותה בקמח פתיחה (קמח רגיל/סמולינה). הוציאו לתוכה את הבצק וקמחו אותו מכל הכיוונים.
- העבירו את הבצק למשטח עבודה והתחילו לפתוח אותו לבסיס פיצה על ידי לחיצות מהמרכז החוצה באמצעות קצות האצבעות, תוך השארת שוליים בעובי הרצוי.
- כשהבצק מספיק גדול, הרימו אותו ומתחו אותו באמצעות האגרופים עד לגודל הפיצה הרצוי.
- מרחו את הרוטב והוסיפו את הגבינה והתוספות.
- העבירו את הפיצה לכף פיצה מקומחת מעט.
אפייה:
- העבירו את הפיצה אל תוך הטאבון. זמן האפייה הכולל אמור להיות כדקה וחצי עבור נאפוליטנית קלאסית. חשוב להקפיד לסובב את הפיצה כל 10-20 שניות על מנת להבטיח אפייה אחידה (סיבוב ראשון לאחר לפחות 15 שניות בכדי לאפשר לבצק להתייצב).
- כשהפיצה מוכנה, הוציאו אותה ישירות לצלחת (אין צורך להניח על משטח קירור), המתינו מעט שתתקר, ותהנו!
פתרון בעיות במהלך ההכנה
נתקלתם ב"בעיה" מסויימת במהלך הכנת הפיצה? בקרו בפוסט פתרון בעיות בהכנה של פיצה, שם תמצאו את הסיבה (והפתרון) לרובן המוחלט של הבעיות בהן אפשר להיתקל במהלך הכנה של פיצה.
מחפשים ציוד להכנת פיצה?
בעמוד המוצרים של פיצהלאב תמצאו קישורים לרכישת ציוד מומלץ להכנת פיצה מהארץ או מחו"ל!
מתכון מעולה, הפיצה יצאה ממש טעימה אפילו שהכנו אותה בתנור ביתי עם אבן שמוט.
תודה רבה!
💙🤍
תודה רבה על המתכון וההסבר המפורט!
יש זמן מקסימלי כלשהו להתפחה בטמפרטורת החדר? או שאפשר גם 24 שעות לדוגמא ורק צריך להתאים את כמות השמרים? האם יש סף כלשהו שאחריו עדיף כבר לעבור להתפחה במקרר?
בעקרון זמן ההתפחה (גם בטמפרטורת החדר וגם במקרר) יקבע על ידי שני גורמים: כמות השמרים והקמח (יש עוד גורמים שיכולים להשפיע כמו ריכוז האנזימים, המלח ועוד, אבל נתעלם מהם בכדי לא לסבך); ככל שהקמח יהיה חזק יותר (יותר חלבון), אפשר יהיה להתפיח ליותר זמן, וככל שנשתמש בפחות שמרים, נוכל להתפיח ליותר זמן (כמובן שבמקרה של כמות השמרים המטרה היא להגיע לבצק שמוכן אחרי X זמן).
בעקרון, ב-24 שעות התפחה בטמפרטורת חדר, אתה תקבל טעמים שלא תקבל גם משבוע ויותר במקרר (שזה כשלעצמו מיותר), זה פחות או יותר המקסימום טעם שאפשר להוציא מבצק משמרים תעשייתיים (אפשר גם יותר, אבל ספק אם מישהו יצליח להרגיש בהבדל). מנסיוני, מבחינת פיתוח טעמים, בצק שתפח בין 6-24 שעות בטמפרטורת חדר (לא באמת יש צורך ביותר מזה), "ינצח" כל בצק שתפח במקרר (כולל ה-"72 שעות" המפורסם); להסבר מדוע, אתה יכול להציץ בפוסט למה התפחה בטמפרטורת חדר עדיפה על התפחה במקרר מבחינת ייצור טעמים [סקירה מדעית] 🙂
יובל, אין עליך! לאחר הרבה ניסיונות מצאתי שפיצה ללא לישה בהתפחה של 6-24 שעות בטמפרטורת החדר יוצאת לי הכי טוב. אני משתמש בקמח רגיל, ובפעמים שניסיתי לעבוד לפי המחשבון כמות השמרים הייתה קטנה מדי והבצק לא תפח כראוי. כמות השמרים שאני משתמש היא כפית ל6 שעות, ומחלק בשתיים על כל הכפלה של זמן ההתפחה. אצלך במחשבון יוצא הרבה פחות… רעיון למה?
תודה אופיר 🙏🏼
אי אפשר לענות על השאלה שלך בלי לדעת את הפורמולה (כמות הקמח, זמן וטמפרטורת התפחה) ותהליך ההכנה
האם אתה מקפיד על טמפרטורת בצק סופית? איך (ואיפה) אתה מתפיח את הכדורים, והאם הטמפרטורה באותו המקום תואמת את הטמפרטורה שהזנת במחשבון? איך אתה מעריך את מידת התפיחה של הבצק? המחשבון עובד ברמת דיוק גבוהה מאוד, אין סיבה שמה שתיארת יקרה
כפית שמרים (כ-3 גרם) ל-6 שעות, על איזו כמות קמח ובאיזו טמפרטורה?
קילו קמח רב תכליתי. מתפיח על השיש. לא מודד. פעם אחרונה מדדתי טמפ בסוף הלישה היה 27 מעלות. לא יודע מה הטמפ על השיש…
סוג הקמח פחות רלוונטי,
אם אתה גם לא מודד טמפרטורת בצק סופית (קריטי מאוד) וגם לא מודד מה הטמפרטורה על השיש ומזין בהתאם את הנתונים במחשבון (הדבר הכי קריטי בהכנה של בצק בשימוש עם המחשבון), אז כמובן שהתוצאות שתקבל יהיו לא מדויקות 🙂 בשביל להתפיח בטמפרטורת חדר אתה *חייב* לדעת באיזו טמפרטורה (וזמן) הבצק יתפח (לכל אורך ההתפחה) ולהזין את הנתונים בהתאם, רק ככה אפשר לקבל כמות שמרים מדויקת.
איזה טמפרטורה / זמן התפחה הזנת כשקיבלת כמות שמרים שלא התפיחה את הבצק? לצורך העניין, ההבדל בין 6 שעות ב-18 מעלות ל-6 שעות ב-20 מעלות הוא 66% – זה קריטי ביותר.
יובל אתה תותח תודה על האתר הזה ממש יש בו הכול .
תגיד במידה ואני עושה התפחה במקרר 36 שעות מתי אני צריך לחלק לכדורים ?
תודה שמעון!
אני ממליץ תמיד להתחיל מ-50/50, כלומר לכדרר אחרי חצי מזמן ההתפחה (במקרה הזה אחרי כ-18 שעות), ואז לעשות התאמות משם (אם הבצק פלסטי מדי להתפיח פחות זמן ככדורים ואם אלסטי ומתנגד מדי אז יותר זמן ככדורים)
אילו התאמות היית מבצע בשביל בכל זאת לאפות בתנור ביתי? (עם משטח פלדה 8ממ).
חשבתי על להעלות את ההידרציה ל65%. מה דעתך? משהו נוסף?
היי גל,
אי אפשר להכין פיצה נאפוליטנית בטמפרטורות של תנור ביתי. משטח האפייה לא רלוונטי. מה שמייחד את הפיצה הנאפוליטנית זה הרכות שלה (כמו לאפה), ואל זה אין שום דרך להגיע מלבד אפייה קצרה בחום גבוה.
ההידרציה לא רלוונטית ואין לה השפעה על הרכות (כמעט ואין הבדל בין תכולת הלחות לאחר האפייה בקראמב של בצק של 80% מים ובצק של 60% מים, ואם יש, הוא שולי לחלוטין. אפשר לקרוא בהרחבה בפוסט כשבצק ותנור נפגשים – מה קורה לבצק במהלך (ולאחר) האפייה?). זו מיסקונספציה מאוד נפוצה (וגם מאוד שגויה).
אם רוצים להכין נאפוליטנית – רק טאבון (או תנור פיצה ייעודי). אחרת, עדיף להיצמד לסוגי פיצה שכן מתאימים לאפייה בתנור ביתי (שזה בעצם… כל סוג אחר של פיצה).
האם טאבון חשמלי יעשה את העבודה לדעתך? לפי המפרט אמור להגיע ל450 מעלות.
באיזה טאבון/תנור מדובר? זה שתנור כלשהו מגיע ל-X מעלות על הנייר לא אומר הרבה, כי אפייה של פיצה מצריכה איזון בין חום עליון לחום תחתון. יש המון תנורים/מכשירים בשוק שחסרים את האיזון הזה ומוציאים פיצות שמקבלות יותר מדי חום עליון (החלק העליון נשרף לפני שהתחתית נאפית) או יותר מדי חום תחתון (התחתית נשרפת לפני שהחלק העליון נאפה).
יש אחד שאתה ממליץ? חשבתי על ה17אינץ של Cozze
אני לא מכין נאפוליטניות כי אני לא אוהב את הפיצה הזו, אז אין לי ניסיון עם ה-Cozze ולא יכול לחוות עליו דיעה 🙂 אני כן יודע מאנשים שהשתמשו בו שהוא לא עובד טוב לאפייה של פיצות שהן *לא* נאפוליטניות (איזון חום לא טוב).
מעניין. אתה חושב שזה משהו שהטאבון החשמלי של Ooni Volt 12 יכול לפתור? (יש לו 2 גופי חימום נפרדים – למעלה ולמטה, עם יכולת שליטה על פיזור החום בין שניהם)
עקרונית, כן – עבור תנור פיצה, שליטה על הטמפרטורה של גוף החימום העליון והתחתון היא אידיאלית. בהקשר הזה, ה-אוני וולט הוא תנור פיצה (חשמלי), ופחות 'טאבון' בהגדרה היבשה. אני ממליץ לקרוא את הפוסט על טאבונים, יש שם הרבה מידע רלוונטי לנושא.
היי יובל, אולי זאת אני אבל עניין ההתפחה במקרר(!) קצת מבולגן לי.
אשמח לחידוד:
ברגע שסיימתי לישת מיקסר:
אופציה א׳: להתפיח מחצית מהזמן, לכדרר ואז להכניס למקרר?
או
אופציה ב׳: לסיים לישה, לקחת את הבצק כגוש (לא יותר מ20 דקות מסיום הלישה) ולהכניס למקרר כגוש?
אם אופציה ב היא הנכונה, אז מתי נכון לכדרר הגוש לכדורים כאשר אני בוחרת התפחה במקרר?
כי אני לא מעוניינת בשיטת התפחה היברידית אלא בשיטת ליימן.
תודה מראש כמו תמיד 🙏🏻
היי זוהר,
אופציה ב' היא הנכונה – הכנסת הבצק למקרר כגוש מייד בסיום הלישה, וכדרור שלו לאחר כ-50% מזמן ההתפחה (הוצאת גוש הבצק מהמקרר, כדרור, החזרה למקרר לשאר ההתפחה). כשאת מכניסה את גוש הבצק למקרר לאחר הלישה, מומלץ לשטח אותו כמה שיותר בתוך הכלי על מנת שיתקרר מהר יותר (בצק שטוח יתקרר הרבה יותר מהר לעומת גוש בצק עגול – יחס שטח פנים לנפח גדול יותר).
תודה.
אני לא יודע למה אבל באופן עקבי כל הניסיונות שלי עם מתכונים באתר (NY, נפוליטנית, דטרויט) נתקלים בתפיחת חסר, ואני נאלץ להמתין שעות נוספות כדי להגיע לבצק מוכן (כדורים שהכפילו את נפחם).
בפעם האחרונה הלכתי על נפוליטנית, 36 שעות, בהתפחת חדר (20 מעלות). חצי מהזמן כגוש וחצי ככדורים.
אני מתחיל לחשוב על להכפיל את כמות השמרים מהמחשבון. מה דעתך? מה החיסרון בכך?
פרטים נוספים:
ללא בצק מקדים, לישת מיקסר, 25 מעלות בסיום הלישה, שמרים אינסטנט, בני חודש, נשמרים בצנצנת במקרר, שהושרו 6דק ב30גר מים בטמפ 38 מעלות.
היי גל,
המחשבון משמש נקודת פתיחה טובה ועבור רוב האנשים עובד as is (אני אישית משתמש בכמות השמרים כמו שהיא), אבל כן יש מקרים בהם נדרש לעשות התאמות של כמות השמרים כלפי מעלה או מטה.
אתה בהחלט יכול לנסות להשתמש בכמות גדולה יותר של שמרים ולראות איך זה עובד. אתה יכול גם לנסות לקנות חבילת שמרים חדשה של חברה אחרת, קורה ששמרים מגיעים פחות פוטנטיים מהמפעל (השמרים של קאפוטו לדוגמה מצטיינים בבקרת איכות גרועה).
עוד כדאי לוודא שטמפרטורת ההתפחה שהגדרת היא אכן הטמפרטורה בחדר – אפילו סטייה "קטנה" של מעלה-שתיים יכולה להאט את ההתפחה ברמה שידרשו עוד כמה שעות נוספות (במיוחד כמשדובר על טמפרטורות נמוכות וזמן התפחה ארוך)
כל עוד כמות השמרים מתאימה לזמן ההתפחה הרצוי – כלומר אחרי X זמן הכמות בה השתמשת הביאה את הבצק לתפיחה אידיאלית – אז אין שום בעיה או "חסרון" בשימוש ביותר שמרים. בסופו של דבר המטרה היא "לקלוע" לכמות השמרים הנכונה על בסיס זמן וטמפרטורת ההתפחה – וזו בדיוק המטרה/ייעוד של המחשבון 🙂