מתכון לפיצה סיציליאנית (פיצה עבה בתבנית)

אם אתם אוהבים פיצות עבות, מנחמות ומספקות – הפיצה הסיציליאנית היא בול בשבילכם. היא עבה וספוגית מבפנים וקריספית/מטוגנת בתחתית, אפשר להעמיס עליה תוספות, והיא בעיקר יחסית פשוטה להכנה, כשכל מה שצריך זה תבנית. אם אתם רוצים לגוון קצת מפיצות "רגילות" – אי אפשר לטעות עם הסיציליאנית (וספוילר: בטוח תכינו אותה שוב)

הפיצה הסיציליאנית (שהמקור שלה הוא בכלל ניו יורק ולא סיציליה) היא ה"אבטיפוס" של פיצות (אמריקאיות) בתבנית, ביניהן הדטרויט, 'פיצה סבתא' (שהיא בפועל פיצה סיציליאנית דקה), ובעצם כל פיצה שנאפית בתבנית מרובעת (כשסביר מאוד להניח שהפיצה הסיציליאנית היא גם ה"מקור" של הפאן פיצה האייקונית של פיצה האט, על אף שאין לכך הוכחה ישירה).

הפיצה הסיציליאנית נאפית בתבנית (מה שמקל על ההכנה שלה), היא מוגשת כריבועים, ומתאפיינת בביס מספק שהוא רך וצ'ואי (לעיס) מבפנים, ובו-זמנית קריספי מבחוץ ועם טעם מטוגן. לעומת אחותה (או הבת שלה) הדטרויט, הבצק של הפיצה הסיציליאנית מתאפיין בהידרציה נמוכה יחסית (בין 58-65), ולכן הוא מאוד נוח לעבודה, וגם קל להכנה.

בארץ, דוגמה לפיצה סיציליאנית היא הפיצה של טוני וספה (אבל סיציליאנית דקה מאוד, יותר בסגנון 'פיצה סבתא'), ואם אתם רוצים "לשחזר" את הפיצה הזו בבית (אבל אפילו יותר טובה) – הגעתם למתכון הנכון.

לקריאה בהרחבה על הפיצה הסיציליאנית מבחינת מאפיינים היסטוריה ועוד, מוזמנים לקרוא את הפוסט סוגי פיצות – המדריך האולטימטיבי לעולם הפיצה.

שימו לב – פיצה דטרויט נאפית בתנור, והיא לא מתאימה לאפייה בטאבון (זה אפשרי, אבל לא אידיאלי).

שימו לב! הוראות ההכנה מטה הן הוראות הכנה כלליות ותמציתיות ככל הניתן. אם אתם רוצים להרחיב ולהיכנס לעומק של אפיית פיצה, לרבות כל השלבים והניואנסים שישדרגו את הפיצות שלכם בכמה רמות, בקרו בפיצהלאבר, שם תמצאו את כל המידע הדרוש להכנה של (כל סוג) פיצה, מ-א' עד ת'. אם עלו לכם שאלות כלשהן במהלך הקריאה של המתכון, סביר מאוד להניח שאת התשובה להן תמצאו בפיצהלאבר.

בשביל הפשטות, ברוב המתכונים ברירת המחדל היא התפחה של 4 שעות בטמפרטורת חדר, אך באמצעות המחשבון שבהמשך ניתן לבחור כל זמן התפחה (במקרר/טמפרטורת חדר). כל השלבים נותרים זהים, מלבד ההתפחה בתוך/מחוץ למקרר. בכדי ללמוד להתפיח בצק בצורה אידיאלית, ראו פוסט התפחה במקרר / בטמפרטורת חדר – מה ההבדל, ואיך עושים את זה נכון.

בכל המתכונים תמצאו כמויות במידות משקל (גרמים) בלבד – לכן חובה משקל מטבח. אפייה לא עושים "לפי העין" או עם מידות נפחיות.

ציוד נדרש

כאמור, הכנה של פיצה סיצילאנית לא מצריכה ציוד מיוחד מלבד דבר אחד קריטי – תבנית אפייה. אני ממליץ בחום (!) על אחת התבניות של Lloyd (ניתן למצוא בעמוד המוצרים של פיצהלאב) שעובדות מעולה (וגם ניתן להשתמש בהן לכל דבר שמצריך בישול/אפייה בתבנית). ההמלצה שלי היא לקנות תבנית לדטרויט פיצה – היא תאפשר להכין גם סיציליאנית וגם דטרויט (בעוד תבנית של סיציליאנית לא תאפשר להכין דטרויט כי היא פחות עמוקה).

אם אין לכם תבנית ייעודית, אתם יכולים להשתמש בכל תבנית מרובעת אחרת (רצוי מאוד שתהיה כמה שיותר כהה/שחורה ולא בהירה) – ואל תשכחו להגדיר במחשבון (שבהמשך) את גודל התבנית בכדי לקבל את כמות הבצק המתאימה. להרחבה על בחירת הכלי האופטימלי לאפיית פיצה בתבנית, ראו פוסט מהו המשטח הטוב ביותר לאפיית פיצה? המדריך המלא למשטחי אפייה, סעיף 'איזה משטח אפייה לבחור? סיכום וטבלה מסכמת'.

הכנת הבצק לפיצה סיציליאנית

מצרכים וכמויות לבצק (מחשבון בצק פיצה)

לפניכם מחשבון הבצק של פיצהלאב עם כמויות מוזנות מראש עבור תבנית של 35×25 ס"מ, עובי סטנדרטי של פיצה סיציליאנית, והתפחה של 4 שעות בטמפרטורה של 20 מעלות.

מומלץ ורצוי:

• לערוך את גודל הפיצה בהתאם לגודל התבנית שלכם (חובה)
• לערוך את זמן וטמפרטורת ההתפחה (מה שתבחרו – החל משעתיים ועד התפחה ארוכה), בכדי לקבל כמות שמרים אידיאלית (חובה)

מעבר לזה, אתם יכולים לערוך את המאפיינים של הפיצה בהתאם להעדפות שלכם: אחוז מים (כאמור, ניתן לרדת עד 58% ולעלות עד 70%, אבל לא מומלץ לחרוג מהטווח הזה), מלח, כמות פיצות, שימוש בבצק מקדים, וכו'.

ערך העובי "ברירת המחדל" הוא 0.147, שנותן עובי קלאסי של פיצה סיציליאנית (כמו שתמצאו בניו יורק); אם אתם רוצים פיצה עבה/דקה יותר, אתם יכולים להשתמש בערך עובי אחר: עבור פיצה עבר יותר – 0.16; עבור דקה יותר – 0.12 ('פיצה סבתא'), או כל ערך ביניהם (0.13, 0.145 וכו'). מומלץ לא לעלות או לרדת מעבר לטווח הנ"ל, משום שהפיצה תצא עבה/דקה מדי.
*שימו לב – ערך העובי הוא אינו עובי הפיצה, אלא ערך שמשמש למדידת כמות בצק על גודל (שטח) מסוים. להרחבה, ראו ערך עובי באנציקלופיצה.

המחשבון מבוסס על אחוזי אופה. אם אתם לא מכירים את המושג, קראו עליו בערך אחוזי אופה באנציקלופיצה (מומלץ!) – הוא מאוד פשוט להבנה וישנה את הדרך בה אתם אופים פיצה (ולא רק).

מבחינת קמח – ניתן להשתמש בכל קמח, אבל התוצאות הכי טובות יתקבלו עם קמחים של 10.8% חלבון ומעלה; לצורך העניין, ניתן להשתמש בכל קמח לחם/פיצה ישראלי, וגם ברוב הקמחים הלבנים ה"רגילים". ניתן להשתמש גם בקמחים איטלקיים, אבל פחות מומלץ.
להרחבה על קמחים לפיצה, ראו פוסט קמח לפיצה – כל מה שצריך לדעת (תכונות, הבדלים ומציאת הקמח האידיאלי).

השמן במתכון נועד לתת קראמב (פנים הפיצה) רך יותר. ניתן לוותר עליו, אבל פחות מומלץ.
ניתן להשתמש בכל סוג של שמן.

הכנת הבצק

1. הכינו את כל הרכיבים בהתאם לכמויות המתכון כפי שמוצג במחשבון.
2. הוסיפו לקערה את המים ואת המלח וערבבו אותם ביחד. את השמן עדיף להוסיף רק לאחר שכל המים נספגו בקמח, אבל ניתן להוסיף אותו כבר מההתחלה.
3. הוסיפו לקערה את הקמח, ועליו פזרו את השמרים. ניתן גם להוסיף את השמרים ישירות למים ולערבב היטב (יעזור בפיזור יותר אחיד שלהם בבצק, במיוחד אם אתם לשים ידנית).
   שימו לב – אם אתם משתמשים בשמרים יבשים ומים קרים (פחות מ-20 מעלות), נדרש להשרות את השמרים היבשים במים חמימים (כ-40 מעלות) למשך כ-10 דקות לפני ההוספה שלהם למים קרים. הוספה של שמרים יבשים ישירות למים קרים תפגע בתאי השמרים וביכולת ההתפחה שלהם.
4. התחילו בלישת הבצק. אם מדובר בהתפחה קצרה מאוד (עד שעתיים), נרצה להגיע לפיתוח גלוטן משמעותי בסיום הלישה, או לעבור את מבחן חלון הגלוטן. ככל שזמן ההתפחה ארוך יותר, נרצה ללוש פחות, ובהתפחות של מעל 4 שעות בטמפרטורת חדר או מעל 24 שעות במקרר, מספיק ללוש את הבצק רק עד שהוא מקבל מרקם אחיד ויחסית חלק ו"קרמי" (ראו תמונה מטה).
5. כמו בכל בצק שמרים, נשתדל תמיד לכוון לטמפרטורת בצק סופית של בין 23-27 מעלות. זה רלוונטי לכל סוג של לישה. לרשותכם מחשבון טמפרטורת בצק סופית שיעזור לחשב מה טמפרטורת המים הנדרשת בהתאם לשאר התנאים ולצורת הלישה.
   • לישה ידנית: ערבבו את כל רכיבי הבצק בקערה (עם היד, קלף בצק או לקקן/מרית), עד שרוב המים נספגו בקמח ומתקבל גוש בצק שאפשר להתחיל ללוש. העבירו את הבצק למשטח עבודה והתחילו בלישה. הלישה אמורה לקחת כ-5 דקות.
   • לישה במיקסר: ערבבו את כל רכיבי הבצק והפעילו את המיקסר במהירות נמוכה (1) למשך 1-2 דקות או עד שכל המים נספגו בבצק (המוקדם מביניהם). כעת הגבירו את המהירות למהירות 2 (לא יותר!) והמשיכו ללוש במשך עוד כ-10 דקות תוך מתן תשומת לב לטמפרטורת ומצב הבצק (כאמור, כשהבצק יחסית חלק ואחיד, הוא מוכן).
   • לישה במלוש: תהליך זהה ללישה במיקסר; זמן לישה כולל של כ-5-10 דקות במהירות נמוכה (תלוי בכמות הבצק ובמלוש).
6. אם הכנתם כמות בצק ליותר מפיצה אחת – בשלב זה חלקו את הבצק לכדורים נפרדים (מומלץ לשקול ולא לחלק לפי העין).
7. משאירים את הבצק לתפוח לכחצי מזמן ההתפחה הכולל (מרגע סיום הלישה). כלומר, במקרה של 4 שעות התפחה סך הכל – נותנים לבצק שעתיים התפחה, שאחריהן מעבירים את הבצק לסיום ההתפחה בתבנית.

הכנה ואפייה של פיצה סיציליאנית

מצרכים וכמויות להכנת הפיצה

הכמויות מטה של רוטב וגבינה הן עבור סיציליאנית סטנדרטית בתבנית של 25×35 ס"מ. בשביל כמויות רוטב וגבינה אחרות, אתם יכולים להשתמש במחשבון הגבינה והרוטב של פיצהלאב, ולקבל כמויות לפי גודל הפיצה שאתם מכינים, וכן לפי ההעדפות האישיות שלכם – הרבה/מעט גבינה/רוטב (רק לא לשכוח לבחור באופציה "פיצה מרובעת" ולהזין את גודל הפיצה).

הגבינה

הגבינה האידיאלית לפיצה סיציליאנית היא מוצרלה יבשה (מגורדת או חתוכה לרצועות/פרוסות). אתם יכולים לערבב עם המוצרלה עוד גבינות לטעמכם. ניתן גם להשתמש במוצרלה טרייה, אך פחות מומלץ.

הגבינה יכולה להיות מגורדת, או מונחת כפרוסות (לא עבות מדי). 

רצוי להימנע ממוצרלה שמגיעה ארוזה מראש בשקית ("מוצרלה מגורדת"), אלא לקנות מהמעדנייה מוצרלה יבשה, ולגרד/לפרוס אותה בבית (או לבקש שיעשו את זה במעדנייה).

להרחבה על גבינות לפיצה, ראו פוסט גבינה לפיצה – המדריך המלא (סוגי מוצרלה לפיצה, שימוש נכון, ועוד דברים שכדאי לדעת)

הרוטב

הרוטב של פיצה סיציליאנית הוא בבסיסו רוטב פיצה "סטנדרטי", כלומר – עגבניות מרוסקות משימורים. לרוטב העגבניות מוסיפים מלח לפי הטעם, וניתן (ורצוי) להוסיף לו גם אורגנו, שום (או אבקת שום) ואיזה תבלינים שמתחשק לכם.

את הרוטב אין שום צורך לבשל מראש, אבל אתם יכולים לעשות זאת אם אתם מתעקשים. אם אתם רוצים דרך "לפתוח" את התבלינים ולקבל ערבוב של הטעמים שלהם עם הרוטב, אופציה נוספת (מלבד בישול מראש שלו) היא להשתמש בטכניקה שנקראת Microwave Assisted Extraction – מחממים את הרוטב במיקרו בעוצמה של 30% למשך 2 דקות (או 100% למשך כחצי דקה) – בקצרה, הדבר מאפשר שחרור הטעמים מהתבלינים ו"מיזוג" שלהם עם הרוטב, בצורה דומה לתהליך שקורה כשמבשלים אותו על הגז.

למתכון מפורט יותר לרוטב בסיסי לפיצה, ראו מתכון לרוטב פיצה בסיסי אך מנצח.

העברת הבצק לתבנית והכנה לאפייה

לאחר שהבצק תפח במשך כמחצית מזמן ההתפחה הכולל (כאמור, מרגע סיום הלישה), זה הזמן להעביר אותו לתבנית:

1. משמנים היטב את התבנית (ניתן להשתמש בכל שמן – שמן קנולה רגיל יעבוד מעולה), כך שהשמן יכסה את כל התבנית, כולל השוליים (אין צורך בשכבה עבה מדי, אבל כן שכבה שתאפשר "טיגון" של היקף הפיצה).
2. מעבירים את הבצק כמו שהוא אל אמצע התבנית, כשחלקו העליון נשאר כלפי מעלה (כלומר חלקו העליון וה-חלק (Smooth) של הבצק, יהיה חלקו העליון גם בתוך התבנית).
3. מתחילים בשיטוח ומתיחה של הבצק בתוך התבנית. בכדי שהבצק יכסה בצורה טובה ונכונה את כל התבנית, יהיה צורך "למתוח" אותו פעמיים-שלוש עם "מנוחה" בין לבין, מכיוון שבפעם הראשונה הוא "יתנגד", ולא יהיה אפשרי למתוח אותו על כל שטח התבנית כבר בפעם הראשונה. בין כל שיטוח/מתיחה, מחכים כ-20 דקות על מנת שהגלוטן ירגע וניתן יהיה למתוח את הבצק שוב.
4. מרטיבים את הידיים במים או שמים עליהן מעט שמן, ובאמצעות כפות הידיים, משטחים את הבצק כך שיגיע לרוב שטח התבנית, ובצורה אחידה ככל האפשר, כך שלא יהיו על פני השטח "שקעים" או "גבעות". שימו לב להשתמש בכף היד ובאצבעות (אבל לא בקצות האצבעות) – אנחנו רוצים ממש לשטח/"למרוח" את הבצק על כל שטח התבנית, ולא "לחורר" אותו עם האצבעות. כאמור, חזרו על שלב זה עד שהבצק מכסה את כל שטח התבנית, עם מנוחה של כ-20 דקות בין מתיחה למתיחה. זה בסדר אם הבצק לא ממלא לגמרי את הפינות של התבנית – במהלך האפייה הבצק יצבור (עוד) נפח וימלא את כולה.
5. כשהבצק מכסה את כל שטח התבנית, משאירים אותו כך להמשך ההתפחה ועד האפייה. שימו לב לכסות את הבצק כשהוא בתבנית על מנת שלא יווצר קרום יבש בחלקו העליון – ניתן לעשות זאת באמצעות מגבת, ניילון נצמד, שקית ניילון, כלי שמונח על התבנית – כל מה שימנע מעבר של אוויר (אבל שלא יגע ישירות בבצק).

הרכבת ואפיית הפיצה

כפי שצויין בתחילת המתכון – פיצה סיציליאנית נאפית בתנור, ולא בטאבון.
ראשית, חממו את התנור ל-270 מעלות (תכנית אפייה רגילה – גוף חימום עליון ותחתון, בלי טורבו). אם יש לכם משטח אפייה כלשהו (אבן/פלדה), ניתן להניח את התבנית ולאפות ישירות עליו; אם אין לכם, אין שום בעיה להניח את התבנית גם על הרשת/מדף של התנור (מדף אמצעי-תחתון – ראו הערה בהמשך).

את הסיציליאנית ניתן לאפות בשתי צורות:
(1)אפייה ישירה: מניחים את כל הרוטב, הגבינה והתוספות "מההתחלה", ואופים את הפיצה באפייה בודדת ("ישירה") עד מידת העשייה הרצויה
(2) אפייה כפולה: אופים תחילה רק את הבצק עם מעט מהרוטב, ולאחר כמחצית מזמן האפייה (תלוי בתנור), מוסיפים את הגבינה ושאר התוספות ומסיימים את האפייה

ההבדל בין השיטות הוא שאפייה ישירה תתן נפח בצק נמוך יותר (בגלל הגבינה והתוספות ש"מכבידות" על הבצק), ויתכן שבאפייה לא מאוזנת תגרום גם לאפיית-יתר של הגבינה והתוספות.
באפייה כפולה, מקבלים מקסימום תפיחת תנור ונפח בצק, ומתאפשר גם "לשחק" עם זמני האפייה של הגבינה (אם לדוגמה היא נאפית מהר מדי, אפשר להוסיף אותה מעט מאוחר יותר, או להיפך). אפייה כפולה גם תתן בצק שנאפה בצורה יותר טובה, בלי שכבה חצי-אפויה בין הבצק והרוטב (מה שנקרא Gum line).

ההמלצה שלי לפיצה סיציליאנית היא לאפות באפייה כפולה. מלבד היתרונות הברורים (נפח מקסימלי ושליטה במידת העשייה של הגבינה), אפייה כפולה גם מאפשרת להכין את הבצק החצי-אפוי מראש ואז לסיים את האפייה שלו מתי שרוצים להכין את הפיצה (ניתן לאפות אותו שעות מראש, ואפילו להקפיא אותו לשימוש עתידי).

ההוראות בהמשך הן עבור אפייה כפולה בלבד. אם אתם רוצים לעשות אפייה ישירה, פשוט הוסיפו את כל הרוטב, הגבינה והתוספות מההתחלה, והכניסו את הפיצה לאפייה. זמן האפייה הכולל אמור להיות בין 10-17 דקות, כתלות בתנור שלכם (ראו הערה בפסקה הבאה).

בסופו של דבר, נרצה להגיע למצב בו הבצק והגבינה (מבחינת מידת העשייה שלהם) מוכנים באותו הזמן, כשזמן האפייה, המיקום בתנור ושיטת האפייה תלויים בתנור הספציפי שלכם; אם אתם רואים שהגבינה נאפית לאט/מהר מדי, תוכלו להתנסות עם "שיטות" אפייה שונות (משחק עם חום עליון/תחתון / אפייה במדף נמוך/גבוה יותר / הוספה מאוחרת/מוקדמת יותר של הגבינה), עד שתשיגו איזון לטעמכם. מה שאני מראה בהמשך אמור לתת תוצאות טובות, אבל כמו תמיד – יתכן שתצטרכו לעשות התאמות.

מבחינת סדר האפייה לאפייה כפולה:

לפני האפייה הראשונה (של הבצק בלבד), נרצה לקחת מעט מהרוטב שהכנו ולדלל אותו עם מים ביחס של בערך 50/50, כך שיתקבל "רוטב" במרקם ממש מיימי; ב"רוטב" הזה נשתמש לכיסוי של הבצק לפני האפייה הראשונה (ראו תמונה מטה). אפשר לדלג על השלב הזה, אבל אני ממליץ לעשות אותו.

המטרה כאן היא להוסיף לבצק לחות במהלך האפייה, מה שגם יעזור לתפיחת התנור, וגם ימנע מהחלק העליון של הבצק להתקשות/להתייבש בסיום האפייה הראשונה (בלי ה"רוטב" המדולל יווצר קראסט בחלק העליון של הבצק, מה שעשוי ליצור תחושה של שני חלקים "נפרדים" בפיצה כשנוגסים בה).
שימו לב שהרוטב בשלב זה צריך להיות ממש דליל וכמעט במרקם של מים; לא צריך להשתמש בהרבה מהרוטב  – רק בכמות שאחרי הדילול תספיק לכסות את כל שטח הבצק.

לאחר יישום הרוטב המדולל על הבצק, חשוב מאוד (!) לשפוך כל רוטב עודף כך שלא יישארו "שלוליות" רוטב על הבצק; השלב הזה חשוב ביותר – כל "שלולית" כזו תמנע מהבצק לתפוח באותה הנקודה – לכן, לאחר כיסוי הבצק עם הרוטב המדולל, נקזו את כל שאריות הרוטב מהבצק (ממש הטו את התבנית ושפכו את הרוטב העודף בחזרה אל כלי או אל הכיור).
ניתן לראות בתמונה למטה איך בחלקים מהבצק שנשארו עם ממש מעט רוטב, הרוטב מנע מהבצק תפיחת תנור, ונוצרה "גומה" באותו המיקום – לכן חשוב להקפיד על זה.

כאמור, ניתן לדלג על השלב הזה אם אתם מרגישים שזה "יותר מדי", אבל מומלץ שלא, כי הוא ישפר מאוד את התוצאה הסופית.

כשהבצק מוכן לאחר האפייה הראשונה (ראו תמונה מטה), ניתן להמשיך מייד להוספת הרוטב, הגבינה והתוספות ולהחזיר לתנור לסיום האפייה (אין צורך להוציא את הפיצה מהתבנית), או לחלופין לשמור את הבצק לשימוש עתידי – להוציא אותו מהתבנית ולהניח על משטח קירור עד לרגע השימוש וסיום האפייה.

בשלב זה ניתן גם להקפיא את הבצק החצי-אפוי לשימוש עתידי (רק שימו לב לתת לו להתקרר מספיק) – עטפו אותו היטב בניילון נצמד, והכניסו למקפיא (לא למקרר).

מבחינת הרכבת הפיצה – באופן 'מסורתי', בפיצה סיציליאנית הרוטב נמצא בתחתית ומעליו הגבינה (כמו פיצה "רגילה"); ניתן גם להרכיב אותה גם בצורה "הפוכה" של גבינה ומעליה הרוטב ( 'סיציליאנית הפוכה' או Upside down), או כמו שאפשר לראות בהמשך, חצי חצי.

שלבי האפייה (אפייה כפולה):

1. וודאו שהתנור חומם מראש כהלכה.
2. כסו את הבצק ברוטב המדולל, כך שהרוטב יכסה את כל שטח הבצק.
3. הכניסו את הבצק לאפייה הראשונה. בשלב זה צריך לאפות את הבצק רק עד שהוא התייצב, ולפני שהוא מתחיל להשחים – זה אמור לקחת בין 5-7 דקות (אבל שוב, זה תלוי בתנור שלכם ובצורת האפייה, ומומלץ לעקוב אחרי מצב הבצק – זה יכול לקחת יותר זמן, וגם יכול לקחת פחות זמן).
4. כשהבצק (חצי) מוכן לאחר האפייה הראשונה, הוציאו אותו מהתנור. בשלב זה ניתן לעשות שני דברים:
   1. להוסיף את שאר הרוטב, הגבינה והתוספות ולהחזיר את הבצק ישירות לתנור לסיום האפייה
   2. לתת לבצק להתקרר לשימוש עתידי (רצוי מאוד על משטח קירור). בשלב זה ניתן גם להקפיא אותו (אחרי שהוא התקרר לגמרי)
5. הכניסו לתנור את הבצק עם הרוטב, הגבינה והתוספות לסיום האפייה. אפו את הפיצה עד שהגבינה נעשתה מספיק לטעמכם (שימו לב שהבצק "מוכן" לאכילה כבר בסיום האפייה הראשונה, כך שאין צורך "לחכות" שהבצק ייעשה מספיק – כל מה שנותר הוא לתת לגבינה ולתחתית/שולי הפיצה להגיע למידת העשייה/השחמה הרצויה).
   שלב זה אמור לקחת בין 5-10 דקות (וגם כאן, מומלץ לשים לב למצב הפיצה בתנור).
6. כשהפיצה מוכנה, הוציאו את התבנית מהתנור, הניחו אותה על משטח קירור ותנו לפיצה (בתוך התבנית) להתקרר דקה-שתיים (רצוי שלא יותר מכך על מנת שלא לאבד את הקריספיות של החלק התחתון והשוליים של הפיצה).
7. לאחר שהפיצה התקררה מעט בתבנית, חלצו את הפיצה מהתבנית (אם אתם משתמשים בתבנית של Lloyd, אין בעיה "לגרד" את התבנית עם שפכטל/כלי מתכת), ותנו לה להתקרר כחמש דקות על משטח קירור.
8. לאחר שהפיצה התקררה מעט על משטח הקירור, העבירו אותה לכלי הגשה וחתכו אותה לריבועים שווים (או איך שבא לכם).

בתאבון!

פתרון בעיות במהלך ההכנה

נתקלתם ב"בעיה" מסויימת במהלך הכנת הפיצה? בקרו בפוסט פתרון בעיות בהכנה של פיצה, שם תמצאו את הסיבה (והפתרון) לרובן המוחלט של הבעיות בהן אפשר להיתקל במהלך הכנה של פיצה.

למתכוני פיצה נוספים לחצו כאן