מתכונים

למרות מה שנהוג לחשוב, הכנה של רוטב לפיצה היא פשוטה למדי, ולא צריך יותר מערבוב של כמה רכיבים בסיסים (אך באיכות טובה) בשביל לקבל רוטב פיצה שלא יבייש אף פיצריה. בואו נראה איך עושים את זה

את הפיצה הזו ממש אין צורך להציג, אז הנה לכם מתכון לפיצה העבה ('פאן פיצה') של פיצה האט – ולא תאמינו עד כמה היא קרובה למקור (ואפילו מתעלה עליו – בכל זאת, פיצה ביתית), וגם קלה להכנה

עבה, אוורירית ועם מעטפת קריספית, ספק פיצה ספק פוקאצ'ה, האל טליו היא כנראה ה"פיצה" הכי ורסטילית שיש, ואפשר לעשות איתה בערך הכל – היא יכולה להיות פיצה 'רגילה', היא יכולה להוות בסיס לכל סוג וכמות של תוספות מעליה, ואפילו אפשר לחצות אותה באמצע ולקבל לחם מעולה לסנדוויצ'ים.
האל טליו היא לא הפיצה הכי פשוטה או ידידותית להכנה, אבל היא אופציה נחמדה כשרוצים קצת לגוון (או סתם להתנסות ו/או לצלוח אתגר חדש)

אם אתם אוהבים פיצות עבות, מנחמות ומספקות – הפיצה הסיציליאנית היא בול בשבילכם. היא עבה וספוגית מבפנים וקריספית/מטוגנת בתחתית, אפשר להעמיס עליה תוספות, והיא בעיקר יחסית פשוטה להכנה, כשכל מה שצריך זה תבנית. אם אתם רוצים לגוון קצת מפיצות "רגילות" – אי אפשר לטעות עם הסיציליאנית (וספוילר: בטוח תכינו אותה שוב)

בא לכם פיצה דקה וקריספית ללא התפחה, שמכינים בקלות מעכשיו לעכשיו? מצאתם. את הפיצה הזו אפשר להתחיל לאכול תוך חצי שעה (כולל זמן הכנה ואפייה), והיא פיתרון מעולה לזמנים בהם רוצים ארוחה מהירה עם מינימום מאמץ – כל מה שצריך זה לערבב את כל הרכיבים, להמתין קצת, לרדד לבסיס פיצה – ולתנור

אם אתם אוהבים פיצות קריספיות (וספציפית את פיצה עגבניה) – זה המתכון האולטימטיבי בשבילכם. עם מרקם של קרקר (תרתי משמע), פיצות מסוג קרקר סטייל הן המקסימום קריספיות שאפשר להשיג בפיצה, והן גם מאוד (!) פשוטות להכנה. המתכון הזה ספציפית יתן לכם פיצה שמאוד דומה לזו של פיצה עגבניה, אבל הרבה יותר קריספית. מוכנים לבצק שיתפורר לכם בפה?

השיקגו דיפ דיש זו הפיצה שלא ידעתם שאתם צריכים בחיים שלכם. היא ספק פיצה ספק פשטידה, ומשלבת את הטוב מכל העולמות: מלמטה (ומהצדדים) בצק פריך וביסקוויטי שמתפורר בפה, ומלמעלה גבינה עטופה בשכבה של רוטב עגבניות סמיך – מה יש לא לאהוב פה?! אז למה אתם מחכים – בואו ללמוד איך להכין שיקגו דיפ דיש אמיתית, שתהיה הכי קרובה לכזו שתאכלו בשיקגו

הדטרויט פיצה היא בין הפיצות הטעימות שקיימות, והיא אוכל מנחם מושלם – עבה ורכה מבפנים, עם שכבה חיצונית קריספית של גבינה מקורמלת. ההכנה שלה היא לא יותר מדי מסובכת, והיחס תמורה-תועלת הוא בין הגבוהים שאפשר לקבל מסוגי הפיצות השונים, ואחרי שתכינו אותה פעם אחת – אין דרך חזרה

פיצה נאפוליטנית נחשבת בעיני רבים כ"מלכה" של כל הפיצות. אבל למרות שעד היום פיצריות בנאפולי מתפיחות את הבצק שלהן בטמפרטורת חדר, התפחה ארוכה בקירור היא עדיין הנפוצה ביותר בקרב אופים ביתיים. המתכון הזה יראה לכם שאפשר לקבל פיצה נאפוליטנית אותנטית גם בהתפחה קצרה בטמפרטורת חדר (או ארוכה, תלוי בכם), ושממש לא חובה "להשתעבד" לזמני התפחה ארוכים במקרר

הניו יורק פיצה, שידועה גם כ"פיצה ניו יורקית", היא כנראה הפיצה המוצלחת ביותר שאפשר להכין בתנור ביתי, ובתכלס, היא כל מה שאפשר לרצות מפיצה. שוליים קריספיים בחוץ ורכים בפנים, בסיס דק, שחום ולעיס שתענוג לתת בו ביס ומסוגל להחזיק כל תוספת שתרצו, ורוטב עגבניות וגבינה שהתאחדו לכדי שלמות.
אז אם אתם רוצים להכין פיצה בתנור ביתי, זה המתכון לפיצה האחרון שאי פעם תצטרכו – באחריות. אתם עוד כאן? רוצו להכין