איך לעבוד עם טאבון: דגשים וטיפים לעבודה נכונה עם כל סוגי הטאבונים (מתכת/אבן/גז/עצים)
רוצים ללמוד איך לעבוד עם טאבון בצורה אידיאלית? הגעתם למקום הנכון. בפוסט הזה נעבור על דגשים לעבודה נכונה עם כל סוגי הטאבונים, כך שתוכלו להוציא את המקסימום מהטאבון שלכם. בנוסף, תמצאו כאן תשובות לשאלות נפוצות שקשורות לעבודה עם טאבון
עבודה עם טאבון: הקדמה
את השימוש בטאבון נכון לחלק ל-3 קטגוריות:
- דגשים כלליים לעבודה עם טאבון, שנכונים לכל סוג של טאבון שעובד על אש חיה, בין אם הוא בנוי ממתכת או אבן ועובד על עצים או גז.
- דגשים לעבודה עם טאבונים שעובדים על גז, בין אם בנויים מאבן או מתכת.
- דגשים לעבודה עם טאבוני אבן שעובדים על עצים.
בסעיפים הבאים תמצאו דגשים לעבודה עבור כל אחת מהקטגוריות הנ"ל.
בנוסף, בסוף הפוסט תמצאו תשובות לשאלות נפוצות הקשורות לעבודה עם טאבון ביתי.
דגשים כלליים עבור כל סוג של טאבון
להלן דגשים כלליים שרלוונטיים עבור שימוש בכל סוג של טאבון:
חימום מוקדם של משטח האפייה
בהכנה של פיצה (ולא רק), חובה לאפשר לרצפת הטאבון (האבן/משטח האפייה) להתחמם ולהגיע לטמפרטורת עבודה.
עבור פיצה נאפוליטנית לדוגמה, האבן צריכה להגיע לטמפרטורה של בין 370-430 מעלות.
חימום מוקדם של משטח האפייה הוא קריטי על מנת שתחתית הפיצה (או כל מאפה אחר) תיאפה כמו שצריך. אם האבן לא "רוויה" בחום, היא לא תוכל להעביר למאפה שמונח עליה מספיק חום, והתוצאה היא מאפה שהתחתית שלו לא נאפתה כמצופה.
במקרה של פיצה נאפוליטנית, התחתית לא אמורה להשחים או להפוך קריספית, אלא להפוך מנומרת קלות ולהישאר במרקם/מראה של לאפה (ראו תמונה מטה). אנשים רבים מתלוננים שתחתית הפיצה לא משחימה להם כמצופה באפייה בטאבון – חשוב לדעת שאפייה בטאבון אף פעם לא תתן תחתית קריספית. בהנחה והאבן הגיעה לטמפרטורת עבודה, התוצאה צריכה להיות כמו בתמונה מטה. אם תחתית הפיצה נותרה לבנה לגמרי או "בצקית" – אז האבן לא חוממה מספיק.
זמן החימום מראש תלוי בטאבון בו משתמים, בטמפרטורה אליה מכוונים ובתנאים בהם עובד הטאבון. בכדי לוודא שהטאבון אכן הגיע לטמפרטורת עבודה, מומלץ (ואף הכרחי) להשתמש באקדח טמפרטורה.
אם יש לכם טאבון עם ארובה, ניתן לסגור/לאטום את פתח הטאבון בשלב החימום הראשוני – זה עשוי לעזור בחימום מהיר יותר של משטח האפייה (ושל קירות הטאבון במקרה של טאבון אבן).
אוורור חלל הטאבון
אסור לסגור/לאטום את פתח הטאבון כשדולקת בו אש חיה! חובה (!) שיהיה פתח לסירקולציה של אוויר ופליטה של פחמן חד-חמצני (CO) מחוץ לחלל הטאבון.
פחמן חד-חמצני הוא גז רעיל – הצטברות שלו בתוך הטאבון ואז פליטה שלו החוצה בריכוז גבוה ובבת-אחת (כשמסירים את הדלת שאוטומת את פתח הטאבון) עשויה להיות מסכנת חיים למי שנמצא בקרבתו.
הסייג היחיד בהקשר זה הוא טאבונים בעלי ארובה, שמאפשרים סירקולציה של אוויר ומעבר של גזים דרך הארובה החוצה, גם כשהפתח הקדמי של הטאבון אטום.
אם יש לכם טאבון אבן אוגר חום, ניתן לאטום את פתח הטאבון בכדי לשמור על החום האגור, רק כאשר אין אש דולקת בתוך הטאבון.
ניקוי האבן בין אפיות (בין פיצה לפיצה)
חשוב לשים לב למצב הניקיון של האבן בין אפייה לאפייה. אם הצטברו על האבן שאריות לכלוך, אפר או קמח שרוף, רצוי מאוד לגרד או לגרוף אותם החוצה/לצידי הטאבון, אחרת הם עשויים להידבק לתחתית הפיצה הבאה שנכנסת לאפייה, ולהשפיע לרעה אל איכות הפיצה.
את האבן ניתן לנקות באמצעות מברשת נחושת על ידי גריפת הלכלוך החוצה/הצידה. אופציה נוספת היא לעטוף את המברשת, או כלי אחר, במגבת/סחבה לחה (לחה, לא נוטפת מים), ו"לנקות" את האבן משאריות.
אם אתם משתמשים במגבת לחה לניקוי האבן, קחו בחשבון שזה בהכרח יוריד את הטמפרטורה של האבן, אז שימו לב שהיא מגיעה חזרה לטמפרטורת עבודה.
סיבוב הפיצה/מאפה/מזון במהלך האפייה
בשל הצורה בה הטאבון עובד ("מכת חום" ממוקדת מהאש החיה), החלק שקרוב ללהבה תמיד יקבל הרבה יותר חום משאר חלקי הפיצה, ולכן חובה לסובב את הפיצה במהלך האפייה, בכדי שכל ההיקף שלה יקבל חום בצורה שווה ושהאפייה תהיה מאוזנת.
באופן כללי, באפייה של פיצה נאפוליטנית, יהיה צריך לסובב את הפיצה כל 10-20 שניות, אך זה מאוד תלוי בצורת האפייה ובטאבון שלכם – שימו לב מתי החלק שקרוב ללהבה מתחיל להשחים וסובבו את הפיצה בהתאם.
את הפיצה ניתן לסובב באמצעות כף הפיצה באמצעותה הכנסתם את הפיצה לתנור (לשלוף את הפיצה החוצה ולסובב אותה על הכף), או באמצעות כף סיבוב (סיבוב הפיצה בתוך הטאבון).
שימו לב – חשוב לאפשר לבצק "להתייצב" לפני הסיבוב הראשון של הפיצה – חכו לפחות 15-30 שניות לאחר ההכנסה שלה לתנור, אחרת אתם עשויים לקרוע את הבצק (שעדיין לא התייצב).
הנ"ל רלוונטי גם עבור מאכלים נוספים שעוברים אפייה מהירה, כמו מאפים שטוחים (פיתות/לאפות) או צלייה של ירקות/דגים – החלק שקרוב לאש תמיד יקבל הרבה יותר חום, ולכן חשוב לשים לב למצב המזון ולסובב אותו בהתאם בכדי להבטיח צלייה/אפייה אחידים.
שמירה על טמפרטורת עבודה של האבן בין אפיות
בסיום של כל אפייה, האבן מאבדת חום (החום שנאגר באבן "עובר" לפיצה/מאפה). לכן, חשוב לשים לב לטמפרטורת האבן בין אפייה לאפייה, ולוודא (באמצעות אקדח טמפרטורה) שהיא עדיין נמצאת בטמפרטורת עבודה לפני הכנסת הפיצה הבאה.
המידה בה האבן מאבדת חום בין אפיות תלויה בעובי ובסוג המשטח/האבן. ככל שהאבן עבה יותר, כך היא יכולה לאגור יותר חום, והיא תאבד פחות חום בין אפיות. אבן ביסקוטו לדוגמה, שפופולרית/אידיאלית עבור אפייה של פיצה נאפוליטנית, מאבדת פחות חום בין אפיות, משום שיש לה יכולת הולכת חום נמוכה לעומת אבנים אחרות.
דגשים עבור עבודה עם טאבון גז (טאבוני אבן/מתכת)
חימום מראש של האבן
טאבוני מתכת שפועלים על גז הם הקטגוריה הנפוצה ביותר של טאבונים ביתיים. הם כוללים את אוני, רוקבוקס, סמארטר, Cozze ועוד. השימוש בהם פשוט – מכוונים את החוגה לעוצמת הלהבה הרצויה, והטאבון עובד.
כאמור, חשוב להקפיד לתת לטאבון מספיק זמן חימום מראש בכדי לאפשר לאבן להגיע לטמפרטורת עבודה. עוד חשוב לא לאטום את פתח הטאבון (אלא אם מדובר בטאבון עם ארובה).
זמן החימום המוקדם תלוי בסוג הטאבון ובמבנה שלו. עבור רוב טאבוני המתכת הקטנים-בינוניים, זמן החימום מראש הוא בין 20-40 דקות. מומלץ לוודא עם אקדח טמפרטורה שהאבן אכן הגיעה לטמפרטורת עבודה.
חימום והפעלה ראשונה של טאבון גז ממתכת
ברוב טאבוני המתכת הסטנדרטיים (אוני והמקבילות, רוקבוקס וכו'), משטח האפייה הוא אבן קורדיאריט. לאבן קורדיאריט יש עמידות גבוהה מאוד לשוק תרמי, ולכן היא אמורה להיות עמידה בפני שינויי טמפרטורה קיצוניים.
עם זאת, כשמחממים את הטאבון, ובמיוחד אם מדובר על ההפעלה הראשונה שלו לאחר הרכישה, כדאי לתת לטאבון לעבוד 5-10 דקות על עוצמת להבה נמוכה/בינונית, בכדי "לסלק" כל לחות שיתכן והצטברה באבן (לחות שעשויה לגרום לסדקים באבן בשל בשינויי טמפרטורה קיצוניים).
לאחר כ-5 דקות על עוצמה נמוכה, ניתן להגביר את הלהבה לעוצמה מקסימלית.
באופן כללי, אבן קורדיאריט שנסדקה בחימום מצביעה על אבן באיכות נמוכה ו/או על פגם בייצור. אם האבן שלכם נסדקה, כדאי לפנות ליצרן או למקום ממנו רכשתם את הטאבון, כי זה לא אמור לקרות בתנאים רגילים.
עבודה עם טאבוני אבן שפועלים על גז
עבור טאבוני אבן שפועלים על גז, ההפעלה דומה לטאבוני מתכת – מסובבים את החוגה, ומאפשרים לטאבון להתחמם (משטח וקירות הטאבון).
כתלות בחומר (באבן) ממנו עשוי הטאבון, רצוי לחמם אותו בהדרגה (להבה נמוכה-בינונית), ולא להשתמש בעוצמת הלהבה הגבוהה ביותר מההתחלה (בשל אותו העקרון שתואר מעלה – מניעת שוק תרמי).
אם אתם רוצים להשתמש בחום אגור, הביאו את הטאבון לטמפרטורה הרצויה (ואפילו קצת מעל בכדי שיהיה "מרווח בטחון"). כשהטאבון הגיע לטמפרטורה הרצויה, כבו את הלהבה, ואם יש אפשרות, אטמו את פתח הטאבון (והארובה אם יש ואם אפשרי), בכדי שהחום בפנים הטאבון ישמר בצורה אידיאלית (כאמור – כשהאש כבויה).
הפעלה של טאבון אבן עם עצים
יש המון דרכים שונות להפעיל טאבון אבן באמצעות עצים, כשקיימים כל כך הרבה משתנים שמשפיעים על דרך ההפעלה האידיאלית (בין היתר גודל הטאבון, החומר ממנו הוא עשוי, העצים בהם משתמשים, ייעוד האפייה ועוד), כך שאין דרך אחת שמתאימה לכל טאבון ולכל יישום.
השלבים מטה מתארים דרך עבודה "גנרית" וכללית מאוד שיכולה לשמש כבסיס להפעלה של טאבון אבן באמצעות עצים.
שלבי עבודה עם טאבון אבן:
1. בחירת העצים: רצוי להשתמש בעצים בעלי תכולת לחות של בין 15-30% (רצוי לכיוון ה-15%). עצים קשים הם עדיפים בשל היכולת שלהם ליצור יותר חום (BTU). בין העצים הפופולריים בישראל לצרכי הסקה הם אלון, ליבנה, אורן ואקליפטוס. בשלב החימום המוקדם רצוי להשתמש בחתיכות עץ קטנות יחסית משום שהן בוערות יותר מהר, כשלאחר מכן ניתן להשתמש בחתיכות (בולי) עץ גדולים יותר בכדי לשמור על הטמפרטורה בטאבון.
2. מיקום העצים והאש: את האש רצוי להדליק במרכז הטאבון, בדיוק מתחת לכיפה, כך שהיא תוכל לחמם את כל הטאבון (ובמיוחד את הכיפה) בצורה שווה ואחידה.
3. הדלקה ראשונית: רצוי מאוד להתחיל מאש יחסית נמוכה, ולתת לה לבעור במשך לפחות 20 דקות (כתלות בגודל הטאבון) לפני שמוסיפים עוד עצים ומגבירים את עוצמת האש. חימום הדרגתי של האבן הוא רצוי ויאפשר להימנע משוק תרמי שעלול לסדוק את האבנים שבטאבון.
להדלקה הראשונית רצוי לעשות שימוש בזרדים או חתיכות עץ דקות.
4. בניית האש: רצוי לבנות את האש בהדרגה. ברגע שהזרדים/חתיכות העץ הראשונות בוערים בצורה טובה, הוסיפו עוד 3-4 חתיכות עץ קטנות-בינוניות, עם הצד החלק כלפי מטה, ואפשרו להם להידלק גם כן. חשוב להניח את העץ עם הצד החלק/חתוך/ישר (הצד בו העץ חשוף) כלפי מטה (כלומר לכיוון האש), משום שזה יאפשר לעץ להידלק מהר יותר.
המשיכו להוסיף עצים עד שהעצים מגיעים לכחצי מגובה הכיפה. האש צריכה להגיע עד הכיפה ו"ללטף" אותה (אבל לא לצאת החוצה מחלל הטאבון!). כשהאש מגיעה למצב הזה, שמרו עליה בעוצמה הזו.
5. חימום הטאבון: הטאבון צריך להתחמם עד שהתקרה שלו הופכת להיות בצבע לבן – אינדיקציה לכך שהכיפה הגיעה לטמפרטורה של כ-500 מעלות (הפיח שהצטבר בכפיה כתוצאה מהבעירה מתחיל להישרף בטמפרטורה הזו, מה שנותן אינדיקציה על הטמפרטורה בכיפת הטאבון), ולכך שהטמפרטורה בחלל הטאבון היא כ-450 מעלות. ניתן גם להשתמש באקדח טמפרטורה בכדי למדוד את הטמפרטורה של הכיפה.
6. פינוי משטח האפייה ושמירה על האש/טמפרטורה: ברגע שהכיפה הפכה ללבנה, הזיזו את האש לאחד מצידי הטאבון (ימין/שמאל לבחירתכם), והוסיפו אליה בולי עץ גדולים בכדי לשמור על הטמפרטורה.
7. ניקוי משטח האפייה: כעת הטמפרטורה בטאבון אמורה להיות אידיאלית לאפייה של פיצות. נקו את מרכז הטאבון משאריות הגחלת באם יש, והטאבון מוכן לשימוש.
8. שימוש בחום אגור: בסיום האפייה, ניתן לאטום את פתח הטאבון ולהשתמש בחום האגור לצרכים שונים – רק שימו לב שאין אש בוערת בתוך הטאבון.
9. ניקוי הטאבון (לאחר שהתקרר): בסיום השימוש וכשהטאבון התקרר, גרפו את שאריות האפר מחוץ לטאבון.
טאבון ביתי: תשובות לשאלות נפוצות
להלן תשובות לשאלות נפוצות הקשורות לשימוש בטאבון ביתי.
באיזה צבע צריכה להיות הלהבה בטאבון שעובד על גז?
התשובה לשאלה הזו היא קצת טריקית:
באופן כללי, להבה כחולה היא סימן לבעירה "נקייה" ויעילה. ככל שהלבה יותר כחולה, כך הגז בוער בצורה יעילה יותר, מה שיוצר חום גבוה ו"נקי", עם מינימום "בזבוז" של גז (אנרגיה), ומינימום פליטה של פיח ופחמן חד-חמצני (שניהם תוצרי לוואי של בעירה לא אידיאלית).
הטמפרטורה של להבה כחולה היא בין 1,400-1,600 מעלות צלזיוס.
להבה צהובה לעומת זאת היא סימן לכך שהבעירה לא יעילה ב-100%. כשהלהבה בצבע צהוב, חלק מהגז "מומר" לפחמן חד-חמצני ולפיח במקום לאנרגיה (חום). ככל שהלהבה יותר צהובה, תהיה יותר היווצרות של פיח בכיפת הטאבון (בין אם מתכת או אבן), ופליטה רבה יותר של פחמן חד-חמצני.
בנוסף, להבה צהובה היא יותר "מתגלגלת" ו"ארוכה"/גדולה לעומת להבה כחולה (שהיא יותר "קצרה"/קטנה וממוקדת), ככה שהיא יכולה להגיע גבוה יותר או לאזורים רחוקים יותר בטאבון (מייד נראה מדוע זה חשוב).
הטמפרטורה של להבה צהובה היא בין 1,000-1,200 מעלות צלזיוס.
צבע הלהבה מושפע באופן ישיר מכמות החמצן הזמינה בתהליך הבעירה. כשיש מספיק חמצן זמין, תהליך הבעירה יהיה יעיל (נקרא "בעירה מלאה") והלהבה תהיה כחולה. לעומת זאת, כשכמות החמצן לא אידיאלית או לא מספקת, תהליך הבעירה יתרחש ביעילות נמוכה יותר (נקרא "בעירה חלקית"), והלהבה תהיה צהובה/כתומה ועם תוצרי לוואי של פיח ופחמן חד-חמצני.
בצבע הלהבה ניתן "לשלוט" על ידי שליטה בכמות החמצן במהלך הבעירה. אם אתם רוצים לעשות את זה, התייעצו עם טכנאי גז ו/או ספק הטאבון).
כפי שניתן להבין, בהקשר הכללי של יעילות אנרגטית, להבה כחולה היא עדיפה, משום שהיא מנצלת בצורה מקסימלית את הגז, וכתוצאה מכך, גם יוצרת חום גבוה יותר לעומת להבה צהובה. זו גם הסיבה מדוע הלהבה בכיריים ביתיים היא בצבע כחול.
עם זאת, כשמדובר על טאבון, ובעיקר כשמדובר על אפייה של פיצה בטאבון, להבה כחולה היא לא בהכרח דבר רצוי.
ראשית, להבה כחולה היא הרבה יותר קטנה/קצרה מלהבה צהובה (תחשבו אש ש"משתוללת" מצד לצד, לעומת להבה כחולה וזקופה). בפועל, זה אומר שעל אותה כמות תיאורטית של גז, להבה כחולה לא תצליח להגיע לכיפת הטאבון ו"ללטף" אותה.
ה"ליטוף" הזה של הלהבה (הצהובה) הוא דבר רצוי בטאבון שנועד לאפייה של פיצה, משתי סיבות:
- עבור טאבוני אבן: בכדי לאפשר לאש "ללטף" את כיפת הטאבון ולחמם אותה בצורה יעילה. להבה כחולה תהיה קטנה/קצרה בהרבה, ולא תצליח לחמם את הכיפה באותה יעילות (על אף שהיא יותר חמה), משום שהיא הרבה יותר רחוקה מהכיפה (מבוסס על עקרון שנקרא 'חוק ריבוע ההפכים').
- עבור טאבוני מתכת: בכדי לאפשר לאש "לזרוק" חום גם מחלקו העליון של הטאבון כלפי מטה, על ידי "עיקום" של האש לאורך כיפת הטאבון (ובכך להעביר חום לחלק העליון של הפיצה). להבה כחולה לא תוכל "להתעקם" באותה הצורה של להבה צהובה, כי היא לא תהיה מספיק ארוכה. בצורה הזו, טאבוני מתכת מסוגלים לאפות את הפיצה בצורה דומה לטאבוני אבן (בהם הכיפה מקרינה חום על הפיצה מלמעלה).
נוסף על כך, להבה כחולה היא הרבה יותר "ממוקדת" וחמה מלהבה צהובה. בפועל, ועבור אפייה של פיצה, זה אומר שלהבה כחולה לא תאפשר פיזור חום אחיד כמו שמאפשרת להבה צהובה. להבה כחולה יוצרת חום הרבה יותר ממוקד ואינטנסיבי, והתוצאה היא אפייה פחות אחידה.
כפי שניתן להבין, עבור אפייה של פיצה, להבה שהיא כחולה לגמרי, היא לא דבר רצוי. באופן אידיאלי, נרצה להבה שתהיה כחולה בבסיס שלה, וצהובה ב"המשך" שלה (ראו תמונה מטה). אמנם זה בהכרח אומר שהבעירה לא יעילה ב-100% ושעשוי להיווצר (וגם יווצר) פיח בתקרת הטאבון – אבל אלו התנאים האידיאליים לאפייה של פיצה בטאבון – אין איך לברוח מזה.
טאבוני רוקבוקס/דום של גוזני הם דוגמה טובה למבער שמייצר להבה צהובה (וגם לא מעט פיח), בדיוק מהסיבה הזו (כשהעניין הזה אפילו קיבל התייחסות רשמית עם הסבר באתר החברה).
האם ניתן להפעיל טאבון שעובד על גז בתוך הבית?
התשובה הקצרה היא: לא, אסור (!) להפעיל טאבון שעובד על גז בתוך דירה, אלא רק בשטח פתוח או במרפסת פתוחה (או לכל הפחות מרפסת פנימית מאווררת היטב).פעולת הטאבון (הליך הבעירה) פולטת לחלל פחמן חד-חמצני (CO) – גז מסוכן ביותר עם השלכות בריאותיות חמורות, שיכול לגרום גם למוות כששואפים ממנו בריכוז גבוה.
לכן, טאבון חובה להפעיל רק במקום מאוורר היטב (שטח פתוח או מרפסת שמש), בכדי למנוע הצטברות של פחמן חד-חמצני בחלל העבודה.
האם ניתן להשתמש בטאבון פחמים/עצים במרפסת של בניין משותף?
מבחינה חוקית, ובדומה להדלקת מנגל, אין חוק שאוסר על שימוש בפחמים/עצים להדלקת הטאבון במרפסת של בניין משותף.
עם זאת, כן רצוי להתחשב בשכנים שמסביבכם ולנסות למקם את הטאבון כך שהעשן שיוצא ממנו לא יפריע להם.
איך מנקים אבן של טאבון (בסיום האפייה)?
אם התלכלכה לכם האבן משאריות בצק/רוטב/גבינה/תוספות, אז קודם כל – הכל בסדר ואין מה להילחץ. זה משהו שקרה לכולם לפחות פעם אחת, ואין סיבה להתרגש.
אם האבן התלכלכה והוכתמה משאריות רוטב/גבינה/תוספות, כל מה שצריך לעשות זה להפעיל את הטאבון על עצמה מקסימלית, ולאפשר לחום הגבוה "לשרוף" את כל מה שנמצא על האבן, עד שכל מה שנשאר זה אפר בלבד.
תהליך ה"שריפה" אמור לקחת בין 10-30 דקות, כתלות בטאבון.
כשאתם רואים שכל מה שנשאר על האבן אלו שאריות אפר בצבע שחור/לבן, כבו את האש, ותנו לאבן להתקרר לחלוטין (זה יכול לקחת גם שעה ויותר).
לאחר שהאבן התקררה לחלוטין, גרדו אותה עם שפכטל או כלי שטוח וחזק שיאפשר הורדה של הלכלוך עד החזרת המשטח למצב חלק (אפשר להיות אגרסיביים). ניתן גם לשלוף את האבן החוצה אם יש אפשרות, ולנקות אותה מחוץ לטאבון.
זהו, האבן מוכנה לשימוש חוזר. יתכן שעל האבן ישארו "כתמים" שחורים/חומים – אין עם זה שום בעיה וזה לא ישפיע על האפייה – מדובר בעניין קוסמטי בלבד.
שימו לב – אל תנקו את האבן עם מים, סבון או כל חומר ניקוי אחר!! אין בזה שום צורך – האבן היא נקבובית ו"סופגת" את החומרים האלו, שמעבר לכך שיכולים לפגוע בתפקוד האבן, גם מהווים סכנה בריאותית (מועברים למזון שמונח על האבן ומתפזרים כאדים לחלל האפייה).
עקבו אחר ההוראות הפשוטות מעלה, והאבן תהיה נקייה ומוכנה לשימוש במהירות.
נשברה/נסדקה לי האבן של הטאבון, מה עושים?
באופן כללי, כל עוד האבן במצב כללי שלם וניתן להניח עליה את הפיצה כך שכל הפיצה באה איתה במגע (אפילו אם האבן חצויה ל-2) – ניתן להמשיך ולהשתמש באבן כרגיל. הסדק/שבר לא ישפיע על הצורה בה האבן מעבירה חום, ולרוב יהיה מדובר בפגם קוסמטי בלבד.
אם מדובר בסדק קטן באבן, אז אין מה להתרגש, ואפשר להמשיך להשתמש בטאבון כרגיל, כל עוד הסדק לא מפריע לעבודה עם הטאבון (האבן לא מפריעה להכניס/להוציא את הפיצה מהטאבון, והבצק לא "נוזל" בין הסדקים).
גם במקרה בו האבן נשברה (לשני חלקים או יותר), כל עוד ניתן "לאחות" את השברים ולהניח את האבן בתוך הטאבון כך שהיא תהיה מקובעת במקומה (כשהשברים צמודים אחת לשני) – ניתן להמשיך להשתמש בה כרגיל. השברים לא ישפיעו על הביצועים של האבן.
במקרה בו האבן נשברה ואין דרך להניח אותה בתוך הטאבון כך שהיא תהיה מקובעת במקומה ולא תזוז, או שהשברים מפריעים לעבודה – נדרש יהיה להחליף את האבן.
שימו לב – אל תנסו להדביק את האבן! מעבר לכך שהדבק לא יעמוד בחום הגבוה, הוא עלול לשחרר למזון אדים רעילים.
מחפשים ציוד להכנת פיצה?
בעמוד המוצרים של פיצהלאב תמצאו קישורים לרכישת ציוד מומלץ להכנת פיצה מהארץ או מחו"ל!