תמונה של מכשירי לישה שונים (מיקסר ביתי, מלוש ספירלי, מלוש זרועות, מלוש מזלג, מעבד מזון)

המדריך המלא למכשירי לישת בצק (מיקסר, מלוש ועוד): סוגים, מאפיינים, יתרונות וחסרונות

פיצהלאב » למידה ומשאבים » מאמרים על לישת בצק » המדריך המלא למכשירי לישת בצק (מיקסר, מלוש ועוד): סוגים, מאפיינים, יתרונות וחסרונות
|

מיקסרים ומלושים הם כלים נפלאים, שיכולים להקל משמעותית על שלב הלישה הפיזית, ולחסוך לנו לא מעט זמן ומאמץ. אך מה ההבדלים בין מכשירי הלישה השונים, איך משתמשים בהם נכון, והאם הם בכלל הכרחיים להכנה של בצק טוב? בפוסט זה, נסקור את כל מכשירי הלישה הקיימים, נעבור על המאפיינים של כל אחד, נלמד למה הוא טוב (או לא טוב), איך להשתמש בו בצורה אופטימלית, וכמובן – איך לבחור כזה שיתאים לצרכים שלנו

מיקסרים, מלושים ומכשירי לישה: הקדמה

לפני שניגשים לדבר על מכשירי הלישה השונים ועל המאפיינים שלהם, חשוב להבין דבר אחד מרכזי.

הייעוד העיקרי של כל מכשירי הלישה הוא: לחסוך לנו זמן ומאמץ. מבחינת הכנת בצק, ובהנחה ואין מגבלה פיזית ומדובר בכמויות בצק סבירות – כל מה שאפשר לעשות עם מיקסר, אפשר לעשות גם ידנית.

אוסיף ואומר שברוב המקרים, ובניגוד לדיעה הרווחת, לישה ידנית היא אפילו עדיפה על לישה באמצעות מיקסר או מלוש – במיוחד אם מדובר על כמויות בצק קטנות יחסית. את הסיבות לכך אתם יכולים לקרוא בפוסט היסודות ללישת בצק: כל מה שחשוב לדעת על לישה של בצק שמרים.

דגשים כלליים לשימוש במיקסר/מלוש

בהמשך הפוסט, תמצאו הנחיות שימוש כלליות לעבודה נכונה עם כל מכשיר לישה. מעבר להנחיות הכלליות האלו, קיימים מספר דגשים אוניברסליים שחשוב להכיר, ושרלוונטיים לכל סוג של מכשיר לישה.

ראשית, ואולי הכי חשוב – קראו את הוראות ההפעלה של היצרן בחוברת שמגיעה עם המיקסר.

כל מכשיר לישה בנוי אחרת, ויכול להתמודד עם כמויות או סוגי בצק שונים. לכן, חשוב מאוד לקרוא ולהכיר את גבולות הגזרה של המכשיר שלכם, לרבות קיבולת, כמויות לישה מינימליות/מקסימליות, שימוש נכון במהירויות השונות ועוד.

באופן כללי, ככל שההידרציה של הבצק גבוהה יותר, כלומר ככל שהוא מכיל יותר מים (בגבולות הסביר) – כך המיקסר יעבוד פחות קשה (פיזית), וניתן יהיה ללוש כמות גדולה יותר של בצק. ההיגיון מאחורי זה פשוט: בצק שמכיל פחות מים יהיה יותר "קשיח", פחות "נוזלי"/פלואידי (מלשון Fluid) ויותר מתנגד, ולכן יקשה יותר על העבודה של המיקסר. מסיבה זו, פחות מומלץ להשתמש במיקסר ללישה של בצקים בהידרציה נמוכה יחסית (עד כ-58%).

מבחינת כמות הבצק – ככל שכמות הבצק גדולה יותר, כך זמן הלישה יתארך. הסיבה לכך היא שככל שכמות הבצק גדלה, כך לוקח יותר זמן עד שהמים יספגו במלואם בקמח במהלך הלישה; וכפי שכבר למדנו, גלוטן מתחיל להיווצר רק לאחר שהקמח ספח כמות מספקת של מים, לכן ספיחת מים איטית יותר של המים על ידי הקמח, משמעה הארכת זמן הלישה.

שימו לב שהקיבולת של קערות המיקסר/מלוש לרוב תצויין בליטרים. ההמרה מליטרים לקילוגרמים של בצק תלויה בהרכב הבצק (ובאופן ספציפי לכמות המים שבו). לרוב, כמות הבצק שהמיקסר/מלוש יוכל להכיל במשקל (ק"ג) תהיה כ-80% מהנפח (בליטרים); לדוגמה: מיקסר עם קיבולת של 5 ליטר, יוכל ללוש כ-4 ק"ג בצק. בכדי לקבל נתונים מדויקים, בדקו במפרט של המיקסר/מלוש.

כשעובדים עם מיקסר או מלוש, ניתן לעשות שימוש באוטוליזה, שמטרתה לאפשר לקמח לספוח את כל המים לפני שמתחילים את פעולת הלישה, מה שבפועל מקצר את זמן הלישה.

בסעיפים הבאים מצויין המושג "סיבובים לדקה" (RPM); לא מדובר בסיבובים של המנוע, אלא ב"סיבוב" שלם של הבצק (Revolution), או במילים אחרות – "סיבוב לישה" אחד. יותר סיבובים לדקה (של הבצק) = לישה יותר מהירה ואינטנסיבית.

עבור מלושים, יש גם עניין של מקור הכוח (חד/תלת-פאזי). לא נכנס לזה כאן, אך דעו שזה משהו שיכול להיות משמעותי עבורכם כתלות בתשתית החשמל שלכם.

[סעיף העשרה – לא רלוונטי עבור אופים ביתיים, אבל מידע שכדאי להכיר]

כשעושים שימוש במיקסר או מלוש, גם לקמח בו עושים שימוש יכולה להיות השפעה משמעותית על הלישה. לקמחים שונים יש תכונות טכניות שונות, בעלות השפעה על אופי הלישה. התכונות הטכניות האלו נמדדות באמצעות מבחן שנקרא פארינוגרף (Farinograph), מכשיר מעבדה שמודד את ההתנגדות של הבצק במהלך הלישה.

הפארינוגרף בוחן ארבעה מדדים: Stability, Peak time, Departure time ו-Mixing Tolerance Index (MTI): 
Peak time הוא הזמן (בדקות) מתחילת הלישה שלוקח לבצק להגיע למקסימום "התנגדות", או כמה מהר הבצק מפתח חוזק ומגיע לפיתוח גלוטן מלא.
Departure time הוא הזמן (בדקות) מתחילת הלישה בו מתחילה ירידה בהתנגדות של הבצק (הגלוטן מתחיל להתפרק).
Stability הוא הזמן (בדקות) בו הבצק נשאר במצב של מקסימום "התנגדות"; במילים אחרות – כמה הקמח "עמיד" ללישת יתר, לפני שהגלוטן מתחיל להתפרק.
MTI הוא מדד שמודד את התנגדות הבצק בין הנקודה הגבוהה ביותר בגרף (Peak time) לבין הנקודה על הגרף 5 דקות בדיוק לאחר שהגלוטן התחיל להתפרק (Departure time). מדד ה-MTI מראה כמה מהר הגלוטן מתפרק מהרגע שהוא הגיע לפיתוח מלא.

הנתונים הנ"ל מופיעים בדרך כלל בדף הנתונים הטכניים של הקמח תחת סעיף Farinograph.

באופן כללי, קמחים חזקים יותר גם יהיו עמידים יותר ללישת-יתר, או במילים פשוטות יותר – עמידים יותר ל"התעללות" של המיקסר לפני שהלישה מתחילה להשפיע על הבצק בצורה שלילית.

סוגי מיקסרים ומכשירי לישה: מאפיינים, הבדלים, יתרונות וחסרונות

מיקסר פלנטרי ("מיקסר ביתי")

תמונה של מיקסר פלנטרי (מיקסר ביתי)
מבנה של מיקסר ביתי סטנדרטי – קערה נשלפת וראש מתרומם

מאפיינים, יתרונות וחסרונות

מיקסר פלנטרי (Planetary/stand mixer) הוא מה שכולנו מכירים כמיקסר הביתי הסטנדרטי, מחברות כמו קיטצ'ן אייד, קנווד, בוש, סאוטר ועוד. קיימים גם מיקסרים פלנטריים תעשייתיים, כשהנפוץ והמוכר ביניהם (לפחות בארה"ב) הוא ה-הובארט (Hobart).

מקור השם "פלנטרי" נובע מהצורה בה המיקסר עובד. הקערה נשארת במקומה ולא זזה, בעוד הזרוע של המיקסר נעה סביב הקערה בתנועה "פלנטרית", בדומה לצורה בה פלנטות / כוכבי לכת מקיפים את השמש. כן – זו האנלוגיה הכי פשוטה שיכלו למצוא בשביל לתאר את אופן הפעולה של המיקסר הזה.

מיקסר פלנטרי הוא בבסיסו מכשיר שהייעוד שלו הוא "לעשות הכל" – ללוש, להקציף, לערבב, לחתוך ועוד. הוא מורכב מבסיס עליו מונחת קערה, לרוב עם ראש בעל יכולת הטיה מעלה/מטה, אליו ניתן לחבר אביזרים שונים – מקציף, וו לישה, וו ערבוב, וכן אביזרים נוספים כתלות בדגם (אביזרים לטחינת בשר, רידוד בצק פסטה, פריסה/גירוד של גבינות ועוד).

היכולת של המיקסרים הפלנטריים לתת מענה ללא מעט משימות במטבח, היא בדיוק היתרון הגדול שלהם והסיבה שהם כה פופולריים, בעיקר עבור צרכנים ביתיים – במכשיר אחד, מקבלים כלי שיכול גם להקציף, גם לערבב, וגם ללוש בצק.

הבעיה היא, שעבור הכנת בצק (בין אם פיצה או לחם), ה-ורסטיליות הזאת של המיקסרים הפלנטריים, היא חרב פיפיות.

מיקסרים פלנטריים ביתיים עובדים מעולה עבור הכנת עוגות (הקצפה או ערבוב של חומרים), אבל רחוקים מלהצטיין עבור הכנת בצק. רבים מהם לא מספיק חזקים, לא מספיק יציבים, ופשוט לא בנויים (מכאנית) לעבוד בעומס הרב שדורשת לישה של בצק באופן קבוע.

באופן כללי, מיקסרים עם ראש מתרומם (שניתן להטות למעלה על מנת לקבל גישה נוחה לקערה) הם פחות עמידים לעומת מיקסרים שמאפשרים שליפה ישירה של הקערה (ללא ראש מתרומם).

מיקסרים פלנטריים עובדים כך שכל הבצק נמצא על וו הלישה למשך כל הלישה, כך שהמיקסר "עובד" על 100% מהבצק בכל רגע נתון. זה, לעומת מלוש (עליו נרחיב בהמשך), בו רק חלק קטן מהבצק עובר לישה בכל רגע נתון.

צורת העבודה הנ"ל של מיקסר ביתי מובילה לשלושה דברים עיקריים:

  1. פיתוח גלוטן הרבה פחות יעיל (לעומת מלוש), כך שנדרש יותר זמן לישה.
  2. נוצר חיכוך מאוד גבוה של הבצק עם דפנות הקערה, מה שגורם לעליית הטמפרטורה של הבצק במהלך הלישה, מה שמשפיע על טמפרטורת הבצק הסופית.
  3. הבצק מתחמצן מהר יותר ויכול להגיע למצב של חמצון-יתר.

עם זאת, זה בהחלט אפשרי להכין בצק מצוין עם מיקסר ביתי. אבל, כן חשוב להבין שזה דורש התאמות ועבודה נכונה, ושרוב המיקסרים הפלנטריים, על אף השיווק שלהם, לא נועדו להכנה של בצק שמרים באופן קבוע ותדיר (עקב העומס העצום על המנוע), והם אינם הבחירה האידיאלית לצורך הזה.

מיקסר ביתי מומלץ ללישת בצק

אחד המיקסרים המומלצים ביותר עבור לישת בצק הוא הבוש יוניברסל (Bosch Universal), שנמכר בארץ תחת הדגם Bosch MUM6

מדובר במיקסר שהוא סוס עבודה של ממש (בכל זאת, בוש), עם ביצועים בטופ העליון לעומת מיקסרים מקבילים.

מיקסרים ביתיים "מיוחדים"

להלן שני מיקסרים נוספים שהם קטגוריה בפני עצמם, מכיוון שהם סוג של שילוב בין מיקסר ביתי סטנדרטי שיודע לעשות הכל, לבין מלוש מקצועי. כמובן שהמחיר של שניהם בהתאם, וגבוה פי 2-3 ממיקסר ביתי סטנדרטי.

אנקרסרום

בכל הקשור למיקסרים פלנטריים, אחד קצת יוצא דופן בנוף הוא האנקרסרום (Ankarsrum, נמכר בארץ גם תחת מותג מדבקה בשם "דאבו").

האנקרסרום הוא יצור כלאיים: מצד אחד הוא לא בדיוק מיקסר "פלנטרי", ומצד שני הוא גם לא בדיוק מלוש, אבל הוא נכנס לקטגוריית המיקסרים משום שהוא מסוגל לבצע פעולות נוספות כמו הקצפה וערבוב, ולא רק לישה של בצק.

הצורה בה האנקרסרום לש את הבצק שונה ממיקסרים סטנדרטיים – יש לו קערה שמסתובבת (בדומה למלוש), עם "לקקן" קבוע שמורכב על הדופן שתפקידו לגרד את דפנות הקערה משאריות בצק, ושני אביזרים ללישה של בצק: רולר ללישה של בצקים קשיחים (בהידרציה נמוכה), ו-וו ללישה של בצקים בהידרציה גבוהה יותר.

מבחינת לישה, האנקרסרום יעיל בהרבה ממיקסרים ביתיים סטנדרטיים, הן מבחינת פיתוח גלוטן, והן מבחינת (פחות) חימום של הבצק במהלך הלישה (אך עדיין פחות יעיל ממלוש ייעודי).

לשימוש באנקרסרום יש עקומת למידה, ונדרש מעט זמן בכדי "להבין" איך להוציא ממנו את המקסימום. עם זאת, הוא אופציה מעולה אם אתם רוצים משהו שנמצא בין מלוש (מבחינת יכולת לישה) למיקסר (מבחינת פונקציונאליות נוספת במטבח).

חשוב לציין שהמחיר של האנקרסרום גבוה מאוד ונמצא פחות או יותר באותה רמת מחיר של מלושים טובים. לכן, אם אתם מחפשים מכשיר שישמש ללישת בצק בלבד, מבחינת יכולת לישה – מלוש עדיין יהיה בחירה עדיפה.

Wilfa

עוד מיקסר שראוי לציון, שגם הוא סוג של יצור כלאיים בין מיקסר למלוש, הוא ה-ווילפה (Wilfa).

מבחינת לישת בצק, ה-ווילפה פועל בצורה דומה למלוש (עם קערה מסתובבת ו-וו לישה ספירלי); אך בשונה ממיקסרים סטנדרטיים, ניתן לחבר לו אבזרים נוספים, והוא יכול לשמש גם להקצפה, ערבוב וכו'.

עבודה עם מיקסר פלנטרי

הדבר החשוב ביותר שצריך לדעת כשעובדים עם מיקסר פלנטרי להכנה של בצק שמרים, הוא שימוש נכון בהגדרות המהירות.

באופן כללי, רצוי מאוד שלא לעבור את מהירות 2-3 (וכשאני אומר 'רצוי מאוד', הכוונה ל'אסור'). עבור רוב המיקסרים, מהירויות 1-2 הן המהירויות שנועדו ללישה של בצקים בהידרציה סטנדרטית (עד כ-70%); שימוש במהירות גבוהה יותר, עשוי לגרום (ויגרום) לעומס מיותר על המנוע ושחיקה מהירה שלו, ולקיצור החיים של המיקסר.

עבור בצקים בהידרציה גבוהה יותר (כ-70% ומעלה), ניתן לעלות למהירויות 3-4, כתלות בכמות הבצק ובקיבולת של המיקסר (זוכרים – ככל שהבצק "קשיח" יותר, כך המיקסר עובד קשה יותר).

רצוי מאוד לקרוא את המדריך שהגיע עם המיקסר שלכם, שם יהיה כתוב בפירוש באילו מהירויות צריך להשתמש עבור בצקים שונים. עבור קיטשן אייד לדוגמה, היצרן מציין במפורש לא לעבור את מהירות 2 בהכנה של בצק שמרים סטנדרטי.

תקראו את המדריך – הוא לא שם לקישוט. אם אין לכם את המדריך המודפס, לרוב ניתן למצוא אותו באינטרנט באתר היצרן.

מבחינת כמות בצק מינימלית/מקסימלית ללישה, הדבר תלוי מאוד במיקסר הספציפי. לדוגמה, קיימים מיקסרים שהקערה שלהם לא שטוחה ובעלת "שקע" בתחתית; במיקסרים כאלו, לרוב יהיה צורך להשתמש בכמות בצק גדולה יותר, בכדי ש-וו הלישה יוכל "לתפוס" את הבצק בצורה טובה, אחרת ישארו שאריות רכיבים בתחתית הקערה, או שהבצק פשוט יסתובב באוויר מבלי לעבור לישה בפועל. אם לדוגמה אתם רואים שהבצק מסתובב באוויר על וו הלישה מבלי לגעת בדפנות הקערה – זה סימן לכך שכמות הבצק קטנה מדי (בצק שמסתובב באוויר בלי לגעת בקערה, בפועל לא עובר שום לישה).

גם במקרה זה, חשוב לקרוא את המדריך שהגיע עם המיקסר בכדי לקבל הנחיות שימוש מדויקות.

מבחינת זמני לישה, שוב – הדבר תלוי במיקסר, בכמות הבצק, בהידרציה שלו, וברמת הגלוטן אליה מכוונים בסיום הלישה.

באופן כללי, רצוי להתחיל את הלישה על המהירות הכי נמוכה (1) לדקה-שתיים בכדי לערבב ולאחד את כל רכיבי הבצק, ואז לסיים את הלישה במהירות הבאה (2), עד הגעה לרמת פיתוח הגלוטן הרצויה (כאמור – יכול לקחת עוד 3 דקות, ויכול לקחת גם עוד 10 דקות).

אם מדובר בבצק בהידרציה גבוהה (70% ומעלה), או שאתם רואים שגם בהידרציות נמוכות יותר המיקסר לא מצליח ללוש את הבצק ולפתח גלוטן בצורה טובה, אתם יכולים להשתמש בשיטה שנקראת בסינאז'. המטרה של בסינאז' היא לאפשר לבצק לבנות חוזק בהדרגה על ידי הוספה של המים בשלבים, ואתם יכולים לקרוא על הטכניקה הזו בהרחבה בלינק שקושר מעלה.

מלוש (מיקסר ספירלי)

תמונה של מלוש ספירלי

מאפיינים, יתרונות וחסרונות

מלוש, שנקרא גם מיקסר ספירלי (Spiral mixer), הוא ככל הנראה מכשיר הלישה הנפוץ והפופולרי ביותר במאפיות ופיצריות (וגם בבתים של הרבה אופים חובבים). מלושים מגיעים בגרסאות תעשייתיות עם קיבולת של עשרות ליטרים, וגם בגרסאות ביתיות עם קיבולת נמוכה יותר (אך לרוב עם קיבולת גדולה בהרבה ממיקסרים ביתיים).

מלוש עובד כך שבבסיסו יש קערה שמסתובבת על צירה, ובתוכה וו לישה בצורת ספירלה (מכאן מגיע שמו של המיקסר הספירלי), שממוקם קרוב לדופן הקערה, ומסתובב גם הוא במהלך הלישה, באותו הכיוון של הקערה.

במרכז המלוש ממוקם מוט (שנקרא באנגלית Breaker bar), שתפקידו "לשבור" את גוש הבצק, ובכך לווסת את כמות הבצק שעוברת דרך וו הלישה, או בפשטות – לווסת את כמות הבצק שעוברת לישה בכל רגע נתון.

מלוש מתוכנן כך שרק חלק מהבצק עובר לישה בכל רגע נתון, כששאר הבצק, שעושה "סיבוב" בקערה, זוכה למנוחה קצרה לפני שעובר שוב לישה (זאת לעומת מיקסר פלנטרי בו 100% מהבצק עובר לישה בכל רגע נתון).

צורת הלישה של מלוש ספירלי יעילה בהרבה מבחינת פיתוח גלוטן לעומת מיקסר פלנטרי, ויש לה מספר יתרונות מרכזיים:

  1. נוצר פחות חיכוך במהלך הלישה (מה שגורם לפחות חימום של הבצק).
  2. פיתוח הגלוטן במלוש יעיל בכ-30% יותר ממיקסר פלנטרי, כלומר – יותר פיתוח גלוטן בפחות זמן לישה.
  3. מלוש עובד על הבצק בצורה יותר "עדינה" לעומת מיקסר פלנטרי.
  4. מלוש נותן תוצאות לישה יותר אחידות ועקביות לעומת מיקסר פלנטרי.
  5. מלוש מאפשר יותר גמישות מבחינת כמויות הבצק שניתן להכין לעומת מיקסר פלנטרי – באופן כללי, מלושים מאפשרים להכין כמות בצק של בין 20-115% מנפח הקערה (לעומת מיקסר פלנטרי שיתקשה עם כמויות בצק קטנות או גדולות מדי).

יתרון משמעותי נוסף של מלושים הוא שהם "סוסי עבודה" של ממש – הם הרבה פחות "רגישים" לעומת מיקסר פלנטרי, כמעט בלתי-ניתנים להריסה, בעלי עמידות גבוהה מאוד. באופן כללי, החיים של מלוש יהיו הרבה יותר ארוכים ונטולי תקלות לעומת מיקסר פלנטרי (ובסביבה עסקית – זהו שיקול קריטי ביותר).

החסרון המרכזי של מלושים הוא שהם מיועדים ללישה של בצק בלבד – לא ניתן להשתמש במלושים עבור כל יישום אחר שאינו לישת בצק. במילים אחרות: מלושים עושים עבודה אחת בלבד, אבל עושים אותה מצויין.

מלוש ספירלי וקערה נשלפת

דבר שצריך לקחת בחשבון כשנמצאים לפני בחירה של מלוש הוא האם הוא מגיע עם קערה נשלפת או קערה קבועה שאינה נשלפת.

קערה נשלפת עשויה להקל משמעותית על הניקוי שלה, וגם מאפשרת להניח אותה על משקל לצורך שקילת רכיבים ישירות בתוך הקערה.

ברוב המקרים, מלוש עם קערה נשלפת יהיה יקר יותר (מסיבות מובנות). עם זאת, הניקוי של קערה נשלפת אמנם יהיה קל יותר (ניתן לנקות ישירות בכיור או תחת מים זורמים), אך גם במקרה בו הקערה אינה נשלפת, הניקיון לא יותר מדי מסובך (מעבר עם מים/סבון וייבוש, או שימוש בחומר חיטוי שמתאים לכלי מטבח/בישול).

בחלק מהמלושים שלא מגיעים עם קערה נשלפת, קיימת קערה עם "פקק" בתחתית, שמאפשר לנקז משאריות מים לאחר הניקוי (כך שאפשר למלא את הקערה במים, לנקות אותה, ואז לנקז את המים החוצה בקלות, על אף שהקערה לא נשלפת).

הבחירה בין מלוש בעל קערה נשלפת או שאינה נשלפת תלויה לגמרי בכם ובצרכים שלכם, וזה דבר שכדאי לקחת בחשבון לפני שרוכשים מלוש, בין אם לשימוש ביתי או מסחרי.

עבודה עם מלוש ספירלי

רוב המלושים הספירליים מגיעים עם שתי מהירויות בלבד: 1 ו-2 (או "לאט" ו"מהר"). לרוב, מהירות 1 תהיה כ-100 סיבובים לדקה (RPM), ומהירות 2 כ-200 סיבובים לדקה (הנתונים המדויקים תלויים במלוש הספציפי).

באופן כללי, מהירות נמוכה תכניס יותר אוויר לבצק ותגרום ליותר חמצון שלו, אך לפיתוח גלוטן איטי יותר. מהירות גבוהה יותר לעומת זאת תחמצן את הבצק פחות, אך תגרום לפיתוח גלוטן מהיר יותר.

כשמדובר על מלושים ביתיים, רובם מגיעים עם מספר מהירויות של בין 70 סיבובים לדקה (המהירות הכי איטית), ל-210 (המהירות הכי גבוהה).

עבור רוב היישומים, רצוי להתחיל את הלישה במהירות איטית למשך 1-4 דקות (כתלות בכמות הבצק), בכדי לערבב את כל רכיבי הבצק ולאפשר לקמח לספוח את כל המים. לאחר מכן, ניתן להעלות את המהירות למשך עוד 3-10 דקות, כתלות ברמת פיתוח הגלוטן אליה מכוונים ובכמות הבצק. אופציה נוספת שעובדת מצוין היא ללוש את הבצק במהירות נמוכה למשך כל זמן הלישה.

מבחינת כמויות בצק, רוב המלושים יוכלו להתמודד בלי בעיה גם עם כמות בצק נמוכה של מינימום 20% ועד מקסימום 115% מכמות הבצק המקסימלית המוצהרת.

לכן, אם אתם מתלבטים איזה נפח של מלוש לבחור, כדאי לבדוק מהי כמות הבצק הממוצעת שאתם הולכים להכין בכל פעם, כך שהיא תהיה פחות או יותר באמצע של הטווח הנ"ל (מינימום 20% ומקסימום 115% מכמות הבצק המקסימלית).

כמובן שגם במקרה זה, רצוי מאוד לקרוא את החוברת/מדריך שהגיע עם המלוש – כך תוכלו לקבל את המידע הכי מדויק לגבי הכמויות המומלצות על פי הוראות יצרן, לרבות התאמה לסוגי בצק שונים, הידרציות, קמחים שונים וכו'.

בדומה לעבודה עם מיקסר פלנטרי, אם אתם מכינים בצקים בהידרציה גבוהה, יתכן ותצטרכו לעשות שימוש ב-בסינאז'.

חשוב לקחת בחשבון שמלוש מאוד יעיל בפיתוח גלוטן, לכן צריך לשים לב אל מצב הבצק במהלך הלישה, בכדי לא להגיע ללישת-יתר או לטמפרטורת בצק סופית גבוהה מדי.

מלוש מזלג (Fork Mixer)

תמונה של מלוש מזלג

מאפיינים, יתרונות וחסרונות

מלוש מזלג (באנגלית: Fork mixer או Oblique mixer), שידוע גם בכינוי "מלוש צרפתי", הוא חיה שונה ופחות מוכרת (לפחות כאן בארץ).

מלוש מזלג בנוי כך שבבסיסו יש קערה, שבתוכה ניצבת בזווית זרוע עם וו לישה בצורת "מזלג" (שנראה יותר כמו שתי צבתות).

מלוש מזלג נפוץ מאוד בצרפת ובאיטליה (משם הוא ככל הנראה הגיע במקור), בעיקר במאפיות ופיצריות, או בתי מאפה שמכינים מאפים מתוקים (Pastries). בדומה למלוש ספירלי, גם מלוש מזלג מיועד ללישה של בצק בלבד.

צורת הלישה של מלושי מזלג עדינה בהרבה לעומת מלוש ספירלי (עד כ-80 סיבובים בדקה, לרוב פחות), והם עוצבו על מנת לדמות לישה ידנית, כשהמטרה היא פיתוח גלוטן עדין, מבוקר ומינימלי. ה"מזלג" (או הצבת) מסתובבים בזווית של כ-45 מעלות "בתוך" הבצק, כך שבפועל הם מבצעים בו סוג של צורת קיפול איטית. בדומה למלוש ספירלי, גם מלוש מזלג עובד רק על חלק קטן מהבצק בכל רגע נתון.

ברוב מלושי המזלג, הקערה היא נייחת (כלומר לא ממונעת במלוש ספירלי). עם זאת, פעולת הלישה של מלוש מזלג גורמת לקערה להסתובב (כתוצאה מהחיכוך של הבצק עם דפנות הקערה), מה שמאפשר שליטה "ידנית" על אופן הלישה (עצירה ידנית של הקערה, או סיבוב יותר מהיר שלה).

היתרון הגדול של מלושי מזלג הוא היכולת שלהם ללוש את הבצק מבלי להגיע לרמות פיתוח גלוטן גבוהות מדי, תוך חמצון אופטימלי של הבצק. זו הסיבה שזהו סוג המלוש הנפוץ ביותר בפיצריות בנאפולי ובמאפיות צרפתיות/איטלקיות ארטיזנליות (לצורך הכנה של באגט, ג'בטה או מאפים "עדינים" אחרים).

בנוסף, בשל צורת הלישה היחסית איטית ועדינה של מלוש המזלג, הוא מחמם את הבצק משמעותית פחות לעומת מלוש ספירלי (והרבה פחות לעומת מיקסר ביתי).

החסרון של מלוש מזלג הוא שהוא פחות ורסטילי ממלוש ספירלי, ומאפשר פחות גמישות מבחינת הכנה של סוגים שונים של בצקים/מאפים. כך לדוגמה, מלוש מזלג עובד מעולה עבור בצקים בהידרציות נמוכות-בינוניות (עד כ-70%), אבל לא מצטיין בלישה של בצקים בהידרציה גבוהה (מעל כ-75%).

חסרון נוסף בהקשר זה הוא כמות הבצק המינימלית שניתן להכין במלוש מזלג בכדי שהוא יעבוד בצורה אופטימלית, מה שעשוי להגביל את השימוש בו. באופן כללי, משקל הבצק המינימלי להכנה במלוש מזלג הוא לכל הפחות 75% מהקיבולת המקסימלית שלו; כלומר, אם הקיבולת המקסימלית של המלוש היא 20 ליטר, בכדי שהמלוש ילוש את הבצק בצורה טובה, רצוי להכין לפחות 15 ק"ג בצק.

כמובן שגם במקרה זה, רצוי להסתכל בהוראות היצרן לקבלת נתונים מדויקים.

עבודה עם מלוש מזלג

מהותית, העבודה עם מלוש מזלג דומה לעבודה עם מלוש ספירלי.

מבחינת זמני לישה, זמן הלישה יהיה ארוך משמעותית לעומת מלוש ספירלי (בשל פיתוח הגלוטן העדין והאיטי יותר), ויכול לחצות בקלות את ה-20 דקות לישה, כתלות ברמת פיתוח הגלוטן אליה מכוונים ובכמות הבצק.

מלוש זרועות (Diving Arms Mixer)

תמונה של מלוש זרועות

מאפיינים, יתרונות וחסרונות

מלוש זרועות (באנגלית: Diving arms mixer או Artoflex mixer) הוא ה"אבולוציה" האחרונה של המלושים (או דבולוציה, אבולוציה הפוכה), וכפי ששמו מרמז – הוא נועד לדמות לישה ידנית באופן הכי קרוב שאפשר, על ידי שתי "זרועות". מלוש זרועות, בדומה לשאר המלושים, משמש אך ורק ללישת בצק.

מלוש זרועות בנוי כך שבבסיסו יש קערה, מעליה ניצבות שתי "זרועות" ש"צוללות" מעלה-מטה (לכן השם Diving arms), ולשות את הבצק בצורת מלקחיים שמדמה לישה ידנית (מבחינת פיתוח גלוטן).

צורת הלישה של מלוש הזרועות מאפשרת פיתוח גלוטן עוד יותר איטי, עדין ומבוקר (בין 35-80 סיבובים בדקה), תוך חמצון אופטימלי של הבצק.

מלושי זרועות נמצאים בשימוש בעיקר במאפיות ופיצריות, והם ויחסית נפוצים בנאפולי (יותר ממלושים ספירליים, ופחות ממלושי מזלג).

היתרון הגדול של מלושי זרועות הוא היכולת שלהם ללוש בצק בצורה עקבית ואחידה, עם רמת חמצון ופיתוח גלוטן אידיאליים, שמתאימים במיוחד למאפים ארטיזנליים, לרבות פיצה. בעולם בו כסף לא מהווה בעיה (כי מלוש זרועות הוא היקר ביותר מבין סוגי המלושים), מלוש זרועות הוא ככל הנראה המלוש האולטימטיבי עבור רוב סוגי הבצקים.

באופן כללי, מלוש זרועות יכול להתמודד בלי בעיה עם הידרציות גבוהות (75%+), הידרציות נמוכות-בינוניות (57-65%), וסוגים שונים של בצקים, לרבות בצקים מועשרים.

צורת הלישה במלוש זרועות כמעט ולא מחממת את הבצק – במהלך הלישה הבצק לא יצבור יותר ממעלה אחת או שתיים.

מלוש זרועות פחות נפוץ בגרסאות ביתיות או גרסאות עם נפחי עבודה קטנים יותר. אחד הדגמים היחידים של מלוש זרועות עבור שימוש ביתי הוא המלוש של Miss Baker, שמגיע עם קערה בנפח 10 ליטר.

עבודה עם מלוש זרועות

העבודה עם מלוש זרועות דומה לעבודה עם סוגי המלוש האחרים. גם במקרה זה, רצוי להסתכל בהוראות היצרן לקבלת נתונים מדויקים על צורות ונפחי עבודה.

מבחינת זמני לישה, בשל הלישה המאוד איטית ועדינה, זמן הלישה במלוש זרועות מגיע בקלות ל-30 דקות וצפונה, כתלות ברמת פיתוח הגלוטן אליה מכוונים ובכמות הבצק.

מעבד מזון

תמונה של מעבד מזון

מאפיינים, יתרונות וחסרונות

שימו לב – מדובר על מעבדי מזון (כמו זה בתמונה מעלה), ולא על בלנדרים או שייקרים – האחרונים לא מתאימים להכנה של בצק.

כן, קראתם נכון – מעבד מזון. לא רבים יודעים, אבל מעבד מזון הוא אופציה קלה, מהירה ויעילה להכנה של בצק.

העקרון מאחורי שימוש במעבד מזון ללישת בצק הוא פשוט: הלהבים של מעבד המזון גורמים לערבול/לישה מהירים, יעילם ואחידים של כל רכיבי הבצק, וכן לפיתוח גלוטן מהיר מאוד.

אמנם נדמה שהלהבים "חותכים" את הבצק כך שלא יתאפשר פיתוח גלוטן, אך בפועל, למרות שהלהבים אכן חותכים את הבצק בנקודות מסוימות, כל שאר הבצק זז ועובר "לישה" בקערה (אחרת מהר מאוד היינו מקבלים מרק בצק).

בנוסף, קשרי הגלוטן ש"נחתכים" עדיין נמצאים בשלב בו הם עדיין קצרים מאוד, ולכן יכולים "להתחבר" חזרה במהירות, מה שגורם לפיתוח גלוטן מהיר ביותר (המון קשרי גלוטן שנוצרים בזמן קצר).

מעבד מזון יעיל ביותר בהכנה של כמויות בצק קטנות (פיצה אחת-שתיים, או עד כמה שהבלנדר מאפשר), בהידרציה נמוכה-בינונית (עד כ-65%). הוא עושה את זה בצורה מעולה, ולא פחות טובה (אם לא יותר טובה) מכל מיקסר ביתי.

כשמדובר על בצקים בהידרציה נמוכה (עד כ-55%), מעבד מזון מצטיין במיוחד – והוא עושה עבודה טובה יותר מכל מיקסר/מלוש, וגם מלישה ידנית. הסיבה לכך היא שבצקים כאלו הם מאוד "קשיחים" ודורשים הפעלה של כוח פיזי (בין אם ידנית ובין אם על ידי מכשיר לישה). מעבד המזון "חותך" דרך הבצק (תרתי משמע), ומערבב ולש אותו בקלות וביעילות רבים.

על בסיס אותו העקרון, מעבד מזון עובד מעולה גם עבור הכנה של בצק פריך או בצקים דומים שמכילים קמח ושומן (לרוב חמאה). פעולת הלהבים גורמת לערבוב מהיר, יעיל ואחיד של הבצק והשומן, בצורה יעילה ביותר ובזמן מינימלי.

היתרון המרכזי של לישת בצק באמצעות מעבד מזון הוא פשטות ויעילות: מוסיפים למעבד המזון את כל רכיבי הבצק, ותוך פחות מדקה יש בצק מוכן.

החסרון של לישה במעבד מזון הוא שבמהלך ה"לישה" נוצר המון חיכוך, מה שעשוי לגרום לעלייה מהירה מאוד של טמפרטורת הבצק. לכן, כשלשים באמצעות מעבד מזון, חשוב להקפיד על טמפרטורת בצק סופית (לרוב זה אומר שימוש במים קרים מאוד), ובמיוחד להקפיד על זמני הלישה – אפילו "פספוס" של 5-10 שניות יכול להביא את הבצק ללישת-יתר, או לחמם אותו יותר מדי.

בשורה התחתונה, לישה של בצק במעבד מזון עובדת מעולה, ואם אתם מכינים כמויות קטנות יחסית של בצק – לגמרי כדאי לכם לנסות את שיטת הלישה הזאת.

עבודה עם מעבד מזון

ראשית, אם יש לכם אופציה לשימוש בלהבי מתכת או להבים מפלסטיק – עשו שימוש בלהבי מתכת. כן, זה נשמע מוזר, אבל להבי מתכת יעשו עבודת לישה טובה בהרבה לעומת להבי פלסטיק.

שנית, חשוב לזכור שהלישה במעבד מזון היא מהירה מאוד, לכן צריך לשים לב למצב הבצק במהלך הלישה. עדיף לסיים את הלישה במצב של לישת-חסר, אחריה ניתן להמשיך ללוש ידנית או לבצע קיפולים, ולא להגיע למצב של לישת-יתר.

כשלשים באמצעות מעבד מזון, חשוב מאוד לשים לב לעניין הטמפרטורה של הבצק. כאמור, מעבד מזון יוצר המון חיכוך וחום במהלך הלישה, ולכן צריך להשתמש ברכיבים מספיק קרים על מנת שטמפרטורת הבצק הסופית לא תהיה גבוהה מדי. לרוב, זה דורש שימוש במים קרים מאוד, אך אתם יכולים לעשות שימוש במחשבון טמפרטורת בצק סופית של פיצהלאב בכדי לחשב מהי טמפרטורת המים הנדרשת.

סדר העבודה עם מעבד מזון:
  1. הוספת הרכיבים: הוסיפו את כל הרכיבים למעבד המזון. סדר הוספת הרכיבים לא קריטי, אך לרוב הכי קל ויעיל יהיה להוסיף אותם בסדר הבא: מים ← מלח, סוכר ← קמח ← שמרים. את השמן רצוי להוסיף לאחר שכל המים נספגו בקמח.
  2. ערבוב ראשוני של הרכיבים: בצעו 2-3 פולסים של כשניה, בכדי ליצור איחוד וערבוב ראשוניים. לאחר הערבוב הראשוני, ניתן להוסיף את השמן.
  3. לישה: הפעילו את מעבד המזון למשך כ-30 שניות (הפעלה רציפה או בפולסים). לאחר כ-30 שניות בדקו את מצב הבצק, ובמידת הצורך הפעילו את מעבד המזון למספר שניות נוספות. באופן כללי, רצוי שלא לעבור את ה-45 שניות לישה (הדבר תלוי בסוג מעבד המזון, בכמות וסוג הבצק וכו' – לכן חשוב לבדוק את מצב הבצק).

זמן הלישה הסופי תלוי במעבד המזון ובכמות/סוג הבצק. לכן, לפחות בפעם הראשונה, תנו אקסטרה תשומת לב למצב הבצק במהלך הלישה.

איך לבחור מיקסר/מלוש

האם אתם בכלל צריכים מיקסר או מלוש?

ראשית, וחשוב לציין זאת שוב – לשימוש במיקסר או מלוש יש מטרה אחת עיקרית, והיא: חסכון בזמן ומאמץ.

שימוש במיקסר או מלוש לא "ישפר" מיידית (או בכלל) את איכות הבצק שלכם, וזה לא הייעוד של המכשירים האלו. כל עוד מקפידים על עקרונות נכונים של לישה, זה לא משנה אם לשים במיקסר, מלוש או באמצעות הידיים – בכל צורת לישה, ניתן להוציא בצק מעולה, ברמה הגבוהה ביותר.

במילים פשוטות: שימוש במיקסר או מלוש הוא לא הדרך לבצק טוב או איכותי יותר. למען האמת, ברוב המקרים, ההפך הוא הנכון, משום שבידיים לא מיומנות (ואפילו מיומנות), שימוש במכשיר לישה מאפשר להגיע בקלות למצב של לישת-יתר.

אם אתם אופים חובבים שמכינים בצקים בכמויות יחסית קטנות או בתדירות נמוכה, ואין לכם מניעה פיזית או אחרת, ההמלצה האישית שלי היא ללוש בידיים.

בסופו של דבר, לישה ידנית היא עודנה שיטת הלישה הטובה ביותר. לא בכדי, המלושים היקרים וה"מתוחכמים" יותר (מלוש מזלג ומלוש זרועות), תוכננו כך שהם ידמו ככל הניתן לישה ידנית. אני מבטיח לכם שאם למאפיות או פיצריות היתה את האפשרות מבחינה פיזית, לוגיסטית וכלכלית – כולן היו לשות את הבצקים שלהן באמצעות הידיים.

לעומת זאת, אם אתם מכינים בצק בתדירות גבוהה מאוד, מכינים כמויות גדולות של בצק, או בצקים רטובים מאוד – לישה ידנית ברוב המקרים היא לא פרקטית או ריאלית. במקרים כאלו, אין ספק שמיקסר או מלוש יכולים להפוך את החיים שלכם לקלים בהרבה.

לכן, השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא: האם אתם בכלל צריכים מיקסר או מלוש?

אם אתם נמצאים לפני רכישה של מיקסר או מלוש, עברו על הכתוב מעלה בכדי לענות על השאלה הנ"ל ולהבין האם מכשיר לישה הוא באמת הכרחי עבורכם. מנסיוני, אנשים רבים רצים לקנות את הציוד הכי יקר במחשבה שהוא ישפר להם את התוצאה, לפני שהם בכלל מבינים למה הוא נועד והאם בכלל יש להם צורך בו (לא רק עבור הכנה של בצק, אגב).

איך לבחור מיקסר או מלוש: שאלות מנחות

אם קראתם את הסעיף הקודם והחלטתם שאתם צריכים מיקסר או מלוש, אז השלב הבא הוא לענות על השאלות הבאות, שיעזרו לכם לבחור מכשיר שיענה על הצרכים שלכם בצורה אידיאלית:

  • ורסטיליות: האם צריך מכשיר שמיועד רק ללישת בצק, או לעוד יישומים (הקצפה, ערבוב וכו')?
  • סוג הבצק: מהו סוג הבצק שאתם בדרך כלל מכינים, וכמה "גמישות" אתם רוצים בהכנה של סוגים שונים של בצק (רק בצק פיצה? רק בצק לחם? סוגים נוספים של בצק?)
  • כמויות: מהן כמויות הבצק שאתם מכינים בדרך כלל
  • תקציב (מלושים יעודיים הרבה יותר יקרים ממיקסרים סטנדרטיים)
  • מקום פיזי לאכסון המכשיר (מלושים תופסים יחסית הרבה מקום, וככל שהמלוש גדול יותר, כך הוא תופס יותר מקום)

ורסטיליות וסוג הבצק

מבחינת ורסטיליות ושימושיות כללית, מיקסר פלנטרי (ביתי) הוא המנצח, בשל היכולת שלו לבצע עוד הרבה פעולות במטבח מעבר ללישת בצק בלבד. עם זאת, מיקסר פלנטרי אינו אידיאלי עבור לישה של בצק. הוא כן עושה את העבודה, אבל פחות "טוב" מהאופציות האחרות (לרבות לישה ידנית), ודורש תשומת לב מבחינת טמפרטורת הבצק, כמויות השימוש, עומס על המנוע וכו'.

לכן, אם אתם צריכים מכשיר לישה שיוכל לבצע מגוון פעולות מלבד לישה, לכו על מיקסר ביתי (זה כולל גם את ה-אנקרסרום וה-Wilfa שהוזכרו מעלה).

אם לעומת זאת אתם צריכים מכשיר שישמש ללישה בלבד, אז מלוש ישרת אתכם בצורה טובה בהרבה. מלוש ספירלי יתן את ה-ורסטיליות הגבוהה ביותר מבין סוגי המלושים, ויאפשרו להכין מגוון רחב יותר של בצקים.

כמויות

מיקסרים ומלושים שונים מגיעים עם נפחים שונים של קערה, ויכולים לעבוד עם כמויות שונות של בצק. לפני רכישה של מיקסר או מלוש, נסו לחשוב מהי כמות הבצק הסטנדרטית שאתם נוהגים להכין, ובדקו שהמיקסר או המלוש אכן מתאים לכמות הבצק הזו.

באופן ספציפי, שימו לב שלמיקסרים ומלושים יש כמויות בצק מינימליות ללישה – כמות שמתחתיה, פעולת הלישה לא תהיה אידיאלית (או במקרים קיצוניים, לא תהיה בכלל). וודאו שכמויות הבצק שאתם מכינים מתאימה גם באספקט זה, כך שלא תמצאו את עצמכם "תקועים" עם מכשיר שלא באמת יוכל ללוש עבורכם בצק.

לפני הרכישה, מומלץ להיכנס לאתר היצרן ולבדוק מהן כמויות הבצק המינימליות והמקסימליות שהמכשיר יכול ללוש.

אם כמות הבצק שאתם מכינים קטנה יחסית, יתכן שאפילו אין לכם צורך במיקסר או מלוש, ותוכלו להסתפק בלישה ידנית או במעבד מזון.

תקציב

מבחינת עלויות, מלושים הם היקרים ביותר לרכישה. באופן ספציפי, מלוש זרועות יהיה היקר ביותר, אחריו מלוש מזלג, ואחריו מלוש ספירלי. מיקסרים פלנטריים יעלו משמעותית פחות ממלושים (סייגים יחידים הם ה-Wilfa וה-אנקרסרום, שהמחיר שלהם מתקרב לזה של מלוש ספירלי ביתי).

מקום פיזי

באופן כללי, מלושים ייעודיים לשימוש ביתי יתפסו יותר מקום ממיקסרים פלנטריים. לפני רכישה, שימו לב שיש לכם היכן לאחסן את מכשיר הלישה, שכן מדובר במכשיר שדורש נדל"ן מטבח רב יחסית.

תמונה של חנות עם לוגו פיצהלאב

מחפשים ציוד להכנת פיצה?
בעמוד המוצרים של פיצהלאב תמצאו קישורים לרכישת ציוד מומלץ להכנת פיצה מהארץ או מחו"ל!

Similar Posts

10 Comments

  1. שלום עליכם אם למלוש יש רק מהירות אחת כדאי לקנות או שזה יגביל אותי בתודה מראש

    1. היי אוהד,
      עקרונית אין בעיה עם מלושים שיש להם רק מהירות אחת, רק צריך לשים לב שמדובר במהירות נמוכה (או יותר נכון לא גבוהה), נניח לא יותר מ-150 RPM. כמובן שאם יש את האופציה עדיף מלוש עם שתי מהירויות, אבל זה לא *חובה*.

      1. שאלה לגבי בצק לעוגת שמרים- האם גם כאן ניתן להשתמש במעבד מזון ? במקרה שלי בוש. הוא עובד ממש מהר

        1. היי דינה,
          בוודאי, אפשר להשתמש במעבד מזון ללישה של כל בצק עם הידרציה נמוכה-בינונית (עד כ-65% כתלות בשאר רכיבי הבצק וסוג הקמח) וכל עוד לא מדובר בכמות בצק גדולה מדי, לרבות בצק לעוגות שמרים. רק שימי לב להיצמד לעקרונות הבסיסיים – הקפדה על טמפרטורת בצק סופית (לישה במעבד מזון מחממת מאוד את הבצק לכן רצוי להשתמש במים קרים מאוד), והוספת השומן (שמן/חמאה) אחרי שכל המים נטמעו בקמח (זה קריטי במקרה של עוגות שמרים). יתכן מאוד וסביר שזה יקח כמה נסיונות בשביל להגיע לתוצאות לישה אידיאליות ותהליך עבודה נכון, אבל זה לגמרי אפשרי 🙂

          1. תודה. מה לעשות אם במתכון כתוב למשל "ללוש 7 דקות", אבל במעבד מזון זה הרבה יותר מהיר?

          2. היי דינה,
            מה שכתוב במתכון (כל מתכון) הוא לא ממש רלוונטי ונועד להוות הנחייה כללית. מה שחשוב זה רמת פיתוח הגלוטן אליה מכוונים. הלישה יכולה להסתיים אחרי דקה (כמו במקרה של מעבד מזון), או אחרי עשר דקות ויותר. זה תלוי בסוג והרכב הבצק, סוג מכשיר הלישה, כמות הבצק, מהירות הלישה, ורמת פיתוח הגלוטן אליה מכוונים.

  2. שאלתי היא לגבי בצק של גחנון
    אני מכינה כל שבוע 3 קילו גחנון והמיקסרים שלי נהרסים אחד אחרי השני.
    על איזה מכשיר אתה ממליץ?
    והאם זה יקצר את זמני העבודה בין לישה ללישה?

    1. היי יעל,
      איך את לשה ועל איזו מהירות? מה המתכון של הבצק (אחוז מים/הידרציה)? בצק של ג'חנון הוא יחסית קשה וכפועל יוצא גם קשה על המיקסר (תרתי משמע), לכן חשוב להקפיד להפעיל את המיקסר בצורה נכונה (זה אומר בשום אופן לא ללוש על מהירות גבוהה).
      מה הכוונה יקצר את זמני העבודה בין לישה ללישה?

      אני יכול להמליץ על ה-Bosch Universal (בארץ נקרא Bosch Num6) שנחשב סוס עבודה ומתאים מאוד ללישה של בצקים: https://ksp.co.il/item/14741-171218 (שימי לב שיש קופון הנחה של 50 ש"ח דרך הטלגרם).

    1. בשמחה מתן!

      כן, הבוש יוניברסל (בארץ NUM6) נחשב מיקסר מעולה ללישת בצק.
      "השאלה אם בוש יתקרב לביצועים של מלוש" – תלוי למה אתה מתכוון ב'ביצועים'. מלוש הרבה יותר יעיל בלישת בצק מאשר כל מיקסר ביתי סטנדרטי (מבחינת פיתוח גלוטן ויעילות לישה כללית). אבל זה לא משהו עם השפעה ישירה על התוצר הסופי (כלומר מלוש לא יתן לך בצק יותר טוב מאשר לישה במיקסר או לישה ידנית). אם המיקסר של בוש מתאים לך מבחינת יכולות הלישה (כמויות ואופי הבצק שאתה מכין), אז אתה תהנה ממנו.

      יש לך כאן קישור ל-KSP במחיר יותר זול: https://ksp.co.il/t/iMi43P
      או אפילו יותר זול עם קערת פלסטיק עם מעט פחות כוח (אותו מיקסר, 800W במקום 1000W): https://ksp.co.il/t/9hbJA1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *