דטרויט פיצה
מה זה פיצה דטרויט, מה המאפיינים וההיסטוריה שלה, מה לצפות כשאוכלים אותה ואיך מכינים אותה באופן כללי? בפוסט הזה תמצאו את כל המידע על הפיצה דטרויט
רקע כללי ומאפיינים של דטרויט פיצה
הדטרויט פיצה מגיעה מהעיר דטרויט שבמישיגן. היא וריאציה של הפיצה הסיציליאנית, אבל מעט שונה. כמו הסיציליאנית, היא נאפית בתבנית מרובעת (כלומר פאן פיצה) ויחסית עבה, עם בצק רך ולעיס במרכז וקריספי בתחתית ובשוליים. אם תשאלו תושבי דטריוט, ואפילו את הבעלים של המקום הראשון ש"המציא" את הדטרויט פיצה (פרטים בהמשך), הם ככל הנראה אפילו לא יקראו לסוג הפיצה הזה "דטרויט", אלא "סיציליאנית" או "פיצה מרובעת".
אז מה כן ההבדל בין הדטרויט לסיציליאנית? באופן מסורתי, הדטרויט נאפית בתבניות מרובעות ומשומנות היטב (!) מפלדה כחולה (פלדה עם תכונות ספציפיות שמתקבלות מייצור בחום גבוה שגם מקנה לה צבע כחול). הגבינה, שהיא באופן מסורתי גבינת בריק (Brick cheese), מפוזרת ישירות על הבצק ועד השוליים, מה שבאפייה גורם להתקרמלות שלה ולקבלה של קצוות קריספיים, אבל לא של בצק, אלא של גבינה מקורמלת. הרוטב, ברוב המקרים, יתווסף בסיום האפייה (הכפולה), בצורה של פסים עבים לאורך הפיצה.
שורשים והיסטוריה
המקור של הדטרויט פיצה הוא פיצריה בשם Buddy's (שקיימת עד היום) ואדם בשם גאס גרה (Gus Guerra), שגם הוא, איך לא, מהגר איטלקי. בשנת 1944, גרה הקים את Buddy’s Rendezvous, שתחילה נפתח כפאב/בר שלא מוכר מזון. בשנת 1964, החל גאס למכור פיצה שנאפתה על פי מתכון של פיצה סיציליאנית שקיבל מחמתו האיטלקיה, אך לצורך האפייה, השתמש בתבניות מרובעות שהיו זמינות לו ושבמקור נועדו בכלל לתעשיית הרכב (אחרי הכל, דטריוט של אותה תקופה היוותה את מרכז תעשיית הרכב האמריקאית).
עדיין בשנת 1964, ובשל סכסכוך עסקי, נאלץ גרה למכור את Buddy's (ועם המקום גם את המתכון של הפיצה) לאדם בשם לואי טורטואה (Loui Tourtois), ולפתוח מקום חדש בשם Cloverleaf. במרוצת השנים, עזב טורטואה את Buddy's (אבל כמובן שלקח איתו את המתכון המקורי של גרה) ופתח פיצריה בשם Loui's.
כיום, שלושת המקומות הנ"ל (Buddy's, Loui's ו-Cloverleaf) נחשבים שלושתם למוסדות אייקונים בכל הקשור לדטרויט פיצה, כשבאדי'ס המקורית נחשבת למקור הרשמי של הדטרויט פיצה.
למה לצפות כשאוכלים דטרויט פיצה?
הדטרויט מוגשת חתוכה לריבועים גדולים, עם בצק עבה ורך. הדבר שהכי מאפיין ומייחד את הדטרויט בהשוואה לכל פיצה אחרת הוא ה"כתר" של גבינה מקורמלת סביב כל היקף הפיצה – את הטעם והמרקם שהגבינה המקורמלת נותנת לפיצה הזו קשה לתאר או להשוות לכל פיצה (או אפילו מאכל אחר); אני רק יכול לומר שלראות אנשים נותנים ביס בדטרויט בפעם הראשונה ולא מבינים מה קרה להם הרגע בפה, זה לא פחות חווייה מלאכול את הפיצה עצמה.
כשמדובר על דטרויט "אמיתית" שעשויה עם גבינת בריק מסורתית – גם טעם הגבינה משחק תפקיד ומבדיל אותה מסוגי פיצה אחרים (טעם עז וחזק בהרבה ממוצרלה).
בנוסף, מכיוון שהרוטב בדטרויט מרוח לאורכה של הפיצה בצורה לא אחידה, מתקבל בפה משחק מעניין של ביסים עם/בלי רוטב.
הכנה של דטרויט פיצה
לחצו כאן למעבר למתכון לפיצה דטרויט אמיתית
אם תשאלו ילידי דטרויט, הם יגידו לכם שהדבר הכי חשוב כשמכינים דטרויט פיצה הוא להשתמש בתבנית מפלדה כחולה; מניסיוני, זה מיתוס נחמד שבעיקר משרת את תחושת הפטריוטיות שלהם, ואפשר להכין דטרויט מעולה גם עם תבנית פלדה מרובעת "פשוטה" (אבל חשוב שתהיה עמוקה, משומנת היטב ועם דפנות משופעות, כך שהגבינה תוכל "להחליק" בין הבצק לשוליים של התבנית ולהתקרמל כמו שצריך, מה שלא יקרה בתבנית בלי דפנות משופעות), או למהדרין, תבנית ייעודית להכנת דטרויט פיצה של חברת לויד.
מבחינת הכנת הבצק: אחוז מים סביב 70%, בלי סוכר, שמן זית (אופציונלי), והתפחה בשני שלבים: מחוץ לתבנית כגוש והתפחה סופית בתוך התבנית.
מבחינת אפייה: אפייה ישירה (אך ניתן גם באפייה כפולה), כ-15 דקות סך הכל, בטמפרטורה של 260~ מעלות.